שאלה על מוסר

שלום, רציתי לשאול, מחד נוהגים לטעון שהאובייקט המוסרי או ציוויו של האל בעניין המוסר הוא אמיתי ומשקף משהו אמיתי "שם בחוץ". ועם זאת, האנושות איננה מצליחה לתפוס את האובייקט בשלמותו אלא לומדת אותו בצורה איטית והדרגתית ע"י התבוננות משותפת של החברה כולה שבנויה מיחידים רבים. בצורה זאת, מובן יחסית מדוע רואים שהמוסר משתפר לאורך הדורות ולא רק משתנה. וכן שהתרבויות הפשוטות בד"כ מאמצות את התרבויות המתקדמות המערביות. (כמובן שאילמלי כך שהמוסר הוא אובייקטיבי לא ברורה פשר המילים משתפר או מתקדם).
אך עם זאת, מצד שני, דבר דומה אנחנו פוגשים גם לגבי האסתטיקה והיופי, שגם הם נקבעים בצורה קולקטיבית ומשפיעות על כל אינדיבידואל אך מאחוריהם לא עומד משהו אמיתי אלא. אלא מדובר רק ביופי סובייקטיבי רלטיביסטי. גם לגבי היופי אנחנו חושבים שהוא משתפר לאורך הזמן, וההשפעות של התרבויות המתקדמות מערביות משפיע רבות על התרבויות הפרימיטיביות. (פה לעומת זאת נעשה שימוש במילה מתקדם ומשתפר בצורה סובייקטיבית, דבר שמעורר תמיהה).
אבל, אם אני צודק בהבחנה שלי, נראה שאם כך קיימת בעייתיות רבה להניח שהמוסר הוא אובייקטיבי. כי כאן אנחנו נתקלים בידיוק בהשפעה של החברה על היחידים בה לגבי השקפות העולם כפי תזת האמנה החברתית. ולכן נראה שהמוסר גם הוא רלטיביסטי.
יתירה מזאת, לא ניתן להמעיט בחשיבתו של ענפי האסתטיקה והיופי על חברה, היא נראית כה רבה עד שכמעט לא נוכל להיפגש באובייקט אחד שהתנתק משיקולים שכאלה, פרט לכל ההשפעות התרבותיות על חברות שלמות שדברים אלו יוצרים.
אם כך, האם  סביר להניח שהמוסר איננו אובייקטיבי? והטוב והיופי הוא רק פרי החברה שממנו הגענו?