שאלה על שתי עגלות
שלום וברכה.
קראתי עכשיו את הספר של הרב "שתי עגלות" ויש דברים שנראים לי לא מסתדרים עם דברים שנראה שהיום הרב יותר מסתייג מהם, עכשיו יכול להיות שהרב שינה את דעתו (בכל זאת, עשרים שנה) אבל רציתי להבין יותר.
הרב נוגע שמה בחשיבות של דעת תורה ובאפשרות של קבלת דעות שסותרות זה את זה שלא באופן אנליטי חמור (כמו ידיעת הא-ל ובחירה חופשית) ולא ברור איך זה בא לידי ביטוי בבלוג, שהרי נראה שהרב (בצדק) לא פוטר גדולי דור מביקורת, למרות שאפשר לטעון שיש להם הבנה סינטטית יותר טובה. ובנוסף נראה שהרב לא מקבל בקלילות סתירות לוגיות, למרות האפשרות לחלק בין סתירות אנליטיות חמורות לפחות.
לכן אשמח אם הרב יוכל להסביר טיפה יותר טוב איך התפיסות שהוצגו בספר באות לידי ביטוי.
לא הבנתי את השאלה. אני מבקר את מי שלדעתי אינו צודק. מה עליי לעשות לאור מה שכתוב בשתי עגלות? לא לבקר? מעבר לזה, סתירות סינתטיות הן אפשריות, ועדיין אין לקבל אותן ללא סיבה טובה מאד. אם הקב"ה עצמו אומר משהו שנראה סתירה סינתטית הייתי שוקל זאת. אבל כשיש מקורות פחות מוסמכים אז עדיין איני רואה סיבה לקבל את שני צדדי הסתירה.
אם כך אז לא הבנתי את המשמעות של 'דעת תורה' בספר. לכאורה זה היה נראה מישהו בעל אינטואיציה מפותחת יותר, דבר שנראה קשה יותר לבקר, לא?
עזוב דעת תורה והגדרות. מישהו חכם אי אפשר לבקר? לא מבין את השאלה הזאת
ביקורת אנליטית כן, בנוגע לביקורת סנתטית צריך לחשוב על איך לקבל את ההנחות נכונות, ואם הבנתי נכון ההנחות הנכונות לשיטת הרב באות כתוצאה מפיתוח השריר הסנתטי- שמתפתח בלימוד תורה.
אני רוצה להדגיש שזה לא בא מפוזיציה של יציאה נגד ביקורת על רבנים, אלא יותר לנסות להבין למה הרב התכוון.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer