שאלות לגבי דמויות כמו מדי ואנכרוניזם בתורה

שואל:
האם אתה מתכוון שהסיפור על צאצאי נוח הוא מעין מיתוס שנכנס לספר בראשית בידי אנשים?
———————————————————————————————————————-
הרב:
לאו דווקא בידי אנשים, אבל אולי גם זה אפשרי.
———————————————————————————————————————-
שואל:
לגבי הדמות מדי. מקריאה בויקיפדיה ראיתי שהעם "מדי" התהווה באזור שנת 1000 לפנה"ס ואימפריית מדי הוקמה לראשונה ב678 לפנה"ס. לגבי מה שאמרת שהדמויות הללו יכולות להיות ארכיטיפים או מיתוסים, זה מסתדר עם דמויות כמו מצרים וכנען, אבל לגבי אימפריית מדי יש עם זה קצת בעייתיות, כי איך ניתן להגיד שהיה מיתוס או ארכיטיפ מטיפוס "מדי" עוד לפני שהעם "מדי" בכלל היה קיים?
———————————————————————————————————————-
הרב:
ראשית, אלף לפנה"ס זה עוד לפני מתן תורה. שנית, התארוכים הללו מפוקפקים למדיי (!), כמו כל התחום ההיסטורי ולכן אני בד"כ לא ממש מוטרד משאלות שהם מעלים. שלישית, ברור שמי שהכניס את זה לתורה כבר הכיר את מדיי, אחרת איך הוא המציא בדיוק את השם הזה. לכל היותר זה קרה בדיעבד (כמו שתיארת לגבי ברזיל). כפי שכתבתי בתחילת דבריי, אני לא חושב שיש צורך להניח כאן אנכרוניזם. כך שאיני רואה מה הבעיה שעניין מדיי מעורר.
———————————————————————————————————————-
שואל:
כשרשמתי 1000 לפנה"ס התכוונתי לשנת מינוס 1000 (מתן תורה היה בסביבות מינוס 1300 שזה 300 שנה לפני התהוות העם "מדי").
גם אם נגיד שהתארוכים מפוקפקים, מהמסיפור המקראי עצמו אנחנו רואים שהעם המצרי והכנעני מופיעים בו, ואילו העם "מדי" אינו מופיע בו.
גם אם נגיד שהכנסת "מדי" לתורה קרה בדיעבד, עדיין נאלץ להגיד שההכנסה עצמה קרתה כמה מאות שנים לאחר שהתורה ניתנה, לא כך?
———————————————————————————————————————-
הרב:
אכן. וגם אם תסמוך על התארוך יש כמה פסוקים שכנראה הוכנסו מאוחר (כגון המלכים שמלכו באדום "עד עצם היום הזה" ועוד). וכבר עסקו בזה בכמה ספרים שיצאו לאחרונה.
———————————————————————————————————————-
שואל:
אבל אם אנחנו מקבלים את העובדה שנעשו שינויים בגוף התורה עצמה, האם זה לא מערער את התוקף המחייב של ההלכה (שהרי הגמרא דורשת תלי תילים של הלכות מקוצו של יוד בתורה)?
———————————————————————————————————————-
הרב:
אכן. ההנחה היא שכל הטקסט מדויק וגם אם היו תוספות זה על ידי נביא. אבל ייתכנו טעויות כמו בכל דבר. כל עוד איננו יודעים שמשהו הוא טעות ההנחה היא שלא.
———————————————————————————————————————-
שואל:
בהמשך לשאלה הזאת, נתקלתי בהתייחסות של הגמרא לבעיות אנכרוניזם בתורה:
תלמוד בבלי מסכת כתובות דף י עמוד ב
מאי אלמנה? אמר רב חנא בגדתאה: אלמנה – על שם מנה. אלמנה מן האירוסין מאי איכא למימר? איידי דהא קרי לה אלמנה, הא נמי קרי לה אלמנה. אלמנה דכתיבא באורייתא מאי איכא למימר? דעתידין רבנן דמתקני לה מנה. ומי כתב קרא לעתיד? אין, דכתיב: ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההולך קדמת אשור, ותנא רב יוסף: אשור – זו סליקא, ומי הואי? אלא דעתידה, הכא נמי דעתידה.

האם לדעתך זו טענה סבירה לטעון גם במקרה של מדי (ובכלל?)
———————————————————————————————————————-
הרב:
חז"ל לא רואים זאת כאנכרוניזם כי הם מניחים שהתורה נכתבה וניתנה כולה על ידי הקב"ה בסיני. לכן הם תולים זאת בידיעת העתיד של הקב"ה. אנכרוניזם הוא הצעה שונה: יש תוספות מאוחרות, וכשהן מתארות אירועים קדומים הם עושות זאת במינוח ובשפה שנוהגים בזמן חיבורן.
———————————————————————————————————————-
שואל:
רק כדי לוודא שהבנתי אותך נכון:
יותר מוקדם שאלתי: "אבל אם אנחנו מקבלים את העובדה שנעשו שינויים בגוף התורה עצמה, האם זה לא מערער את התוקף המחייב של ההלכה (שהרי הגמרא דורשת תלי תילים של הלכות מקוצו של יוד בתורה)?"
ענית: "אכן. ההנחה היא שכל הטקסט מדויק וגם אם היו תוספות זה על ידי נביא. אבל ייתכנו טעויות כמו בכל דבר. כל עוד איננו יודעים שמשהו הוא טעות ההנחה היא שלא."

האם התכוונת שאכן יש פה ערעור של התוקף המחייב של ההלכה? או התכוונת שאכן אין פה ערעור?
———————————————————————————————————————-
הרב:
שיש כאן ערעור.
———————————————————————————————————————-
שואל:
האם לערעור הזה יש נפקא מינה מעשית כלשהי? או שזה פשוט נכנס תחת ספקות שאנחנו צריכים לחיות איתם?
———————————————————————————————————————-
הרב:
דומני שלא. אלו ספקות שיש לחיות איתם. אבל יש בהם גם משהו מרגיע, שכן לפי זה אין הכרח להיבהל מקשיים (כמו טעויות במקרא או סתירות).

לדעתי לא צריך ללכת כל כך רחוק. כנען יכול להיות אבי האומה הכנענית גם בלי קשר ביולוגי ישיר לבני האומה (בוודאי לא לכולם). יכול להיות שמדובר במנהיגים מצליחים שהקימו מדינות, ועם השנים שמם הפך לשם האומה. יש דוגמאות רבות לכך בעולם, סימון בוליבר למשל.