שאלות על אמונה

כבוד הרב שלום רב,
אני לוחם מילואים בשנתיים האחרונות, ובאופן כללי אדם עם הרבה שאלות. אני גם מתמודד עם OCD, כך שהשאלות שלי לא תמיד מצליחות להישאר בגדר “הרגיל”, ולעיתים הן נוטות להפוך למטרידות, מפחידות ומלחיצות מאוד.
ראשית, חשוב לי לומר שאני מעריך אותך מאוד. אמנם אינך יודע זאת, אבל יש לך מעריץ אמיתי. השאלות שלי על אמונה, השגחה, דת ופילוסופיה החלו לפני כמה שנים, ואתה — דרך האתר שלך, המאמרים, ושו״ת — ממש “הצלת” אותי מתקופה מאוד קשה ומטלטלת.
זו הייתה תקופה שבה ערכי יסוד של היהדות שעליהם גדלתי — כמו השגחה פרטית, ידיעה ובחירה — התחילו להתערער אצלי, ולא מצאתי דרך להתמודד עם זה בלי תחושת חטא מתמדת.
לדוגמה, עד שלא נחשפתי לכתיבה שלך, הייתי בטוח שעצם המחשבה שאין השגחה פרטית היא חטא. ומצד שני, כשניסיתי לחקור מהי השגחה מתוך אמונה עיוורת (“כך חונכתי”), הגעתי למסקנות שהכניסו אותי לחרדה קיומית — כאילו אין משמעות לעולם, או שהכול מוכתב מראש ואין בחירה אמיתית.
הגישה שלך אפשרה לי לחשוב, לשאול, ולהבין מבלי להרגיש שאני חוטא, ובמובן מסוים היית חלק משמעותי וחיובי מאוד בהתמודדות שלי.
וכעת לעניין עצמו.
לאחרונה נתקלתי בתיאוריית קונספירציה בשם “האנונאקי”, שטוענת כי בני האדם נבראו בידי ישויות חייזריות/אנושיות בעלות טכנולוגיה מתקדמת מאוד, מסיבות שונות. איני רואה צורך להאריך בפרטי התאוריה — גם משום שאינה הפואנטה, וגם משום שאני מניח שאתה מכיר את הרעיון הכללי.
מה שמטריד אותי הוא התחושה שאין לי דרך ברורה להפריך את הטענה הזו.
מעבר לכך, וזה החלק שמלווה בתחושת אשמה גדולה, קורה שאני קורא פרשה בתורה ומזהה בה לכאורה “התנהגויות אנושיות” המיוחסות לה’, ובתוכי חולפת המחשבה: “אולי הוא בעצם אנושי?”.
אלו מחשבות שאני כלל לא רוצה לחשוב. הן מפחידות אותי, ואני חושש שעצם הופעתן היא חטא או עבודה זרה.
מכאן שאלתי הראשונה:
האם גם אתה שאלת את עצמך שאלות על תיאורים בתורה שנראים, לפחות במבט ראשון, כבעלי אופי אנושי? למשל: מבול והבעת חרטה, ההבטחה שלא יהיה שוב, או המעמד שבו ה’ כביכול מחליט לכלות את עם ישראל ומשה “משכנע” אותו לחזור בו. כיצד אתה מבין ומסביר את התיאורים הללו?
שאלה נוספת:
האם עצם החשיבה, החקירה או העיסוק בתיאוריות כמו האנונאקי — או בכל תאוריה שמאתגרת את האמונה היהודית — מהווה חטא? האם מחשבה בלבד, או אפילו הסכמה רגעית וחלקית לטענה כלשהי, נחשבת עבודה זרה? או שמא רק מעשה של עבודה בפועל הוא זה שמוגדר כעבודה זרה?
לעניין האנונאקי באופן ספציפי:
לפי התאוריה, ה’ (כביכול אותו ה’ שאנו מכירים) הוא למעשה “האנונאקי המוצלח” — ישות אנושית עם יכולת טכנולוגית אדירה, שבראה אותנו, ובפרט את עם ישראל. כלומר, הם מזהים את אותו מקור שאליו אנו מתפללים, אך מפרשים אותו כישות אנושית ולא כאלוהות.
וכאן עולה שאלה שמודעת היטב לכך שהיא נוגעת גם ל-OCD שלי:
אם אני מתפלל תפילה רגילה — שחרית או ערבית — ומתכוון בלב שלם להתפלל לה’ כאלוהות, אך במהלך התפילה חולפות בי הסתייגויות או מחשבות מטרידות (ואוסיף ברשותך, טורדניות, כי אני לא רוצה שהם יגיעו אליי דווקא!), כאילו אותו מקור הוא אולי אותה ישות אנונאקית אנושית עם טכנולוגיה מתקדמת — האם הדבר נחשב עבודה זרה?
בפועל, אני מתפלל לאותו מקור, אך הפרשנות המחשבתית מתערערת.
(לדוגמא אני מתפלל, ושואל, או נכנסת לי מחשבה שאומרת שהישות שאני מתפללת אליה זה האנונאקי הזה, ואני מיד רוצה להעיף את המחשבה הזאת כי אני רוצה להתפלל לקב״ה ולא רוצה הפרעות, הבעיה שכל עוד אני לא מצליח להפריך את הטענה, קשה לי להעיף אותם, כי זה גורם לי לחשוב עליה מבלי להצליח להעיף אותה על הסף.
אני רוצה להאמין — וכך גם משתמע ממה שקראתי אצלך — שכל עוד אין כאן מעשה של עבודה, אלא מחשבה, בדיקה או ספק, אין זה עבודה זרה. אך מה דינו של המקרה שתיארתי, שבו מושא התפילה זהה, אך ההגדרה המחשבתית שלו מתערערת?
באופן כללי, השאלות האלו הן שילוב של OCD ורצון כן להבין את האמת.
אני רוצה להפריך את התאוריה הזו. איני רוצה להאמין בה, ובפועל גם איני מאמין בה — אך איני מצליח למצוא הפרכה ברורה ומניחה את הדעת, וזה מה שמטריד אותי.
ולבסוף, שאלה אחרונה:
נניח — חלילה — שאדם מגיע למסקנה שכלשהי בתאוריה נכונה. כל עוד אין לכך ביטוי מעשי, אלא מדובר במחשבה בלבד — האם אין זה נחשב עבודה זרה?
בתודות רבות,
ובתקווה שתמצא זמן ורצון להשיב ולעזור,