שאלות על המודל עבור היסקים לא דדוקטיביים
שלום,
לאחרונה נתקלתי בשני מאמרים מבדד 23 ו-24 שמתארים מודל מתמטי ללוגיקה לא דדוקטיבית.
יש לי כמה שאלות לגבי המאמרים הנ"ל:
1. ראשית יש לי שאלה לגבי הסוגיה עצמה – מה זה משנה שניתן לפדות ע"י כסף, לכאורה זה לא רלוונטי לסוגיה שעוסקת באישות? הקושיא מתחזקת כאשר בסוף הסוגיה משתמשים בטענת הרלוונטיות הזאת ע"מ לדחות את הפירכא מאמה.
2. לגבי סרטוט המודל – כמעט בכל המקומות המודל מבוסס על תרשים ע"פ עמודות. (מלבד בסוגיית דיו). לגבי ק"ו ובניין אב זה אפשרי להציג את המודל גם עבור השורות, אבל כאשר מתבוננים בדיאגרמות שורות של הסקי הצד השווה ניתן לראות שאין הבדל בהם בין מילוי 1 לבין מילוי 0. מה זה אומר על המודל?
3. בכל החלק הראשון של המאמר אין שימוש בפרמטרים המיקרוסקופיים. בכל המקומות ההכרעה נעשית רק מתוך השיקולים הטופולוגיים של הגרף. למעשה המקום היחיד בו יש משמעות גם למימד (ואולי לא באופן מפתיע) הוא כאשר מציגים את הפירכא המתבססת על שיקול מיקרוסקופי באופן ישיר.
כמובן המוטיבציה בחיפוש אחר אלמנטים מיקרוסקופיים שמשפיעים על התוצאה ברורה, אבל האם יש הסבר מדוע שיקולים של קשירות או כמות קודקודים משפיעה?
אם נתאר לעצמנו שתי דיאגרמות בעלות שתי קודקודים, אחת עם חץ בניהם והסבר שקודוקד אחד יש אלפא, ובשני יש אלפא וגם בטא, לעומת דיאגאמה ללא חץ ואז קודקוד אחד עם אלפא והשני רק עם בטא. מדוע הדיאגרמה הראשונה טובה יותר? מה האינטואיציה לכך?
4. לגבי הכלל שרק פרמטר אחד יכול לקבל ערכיות – לכאורה צריך להגביל את הכלל הזה. הרי תמיד ניתן להתבונן בשני ק"ו שונים ממקומות שונים כדיאגרמה אחת בעלת שני רכיבי קשירות. ובמקרה כזה בק"ו הראשון יהיה אלפא ושני אלפא, ובק"ו השני יהיה בטא, ובטא+גמא.
הגבלה שנראית סבירה היא לטעון שערכיות מוגבלת לפרמטר מיקרוסקופי אחד עובר רכיב שקילות אחד.
5. לגבי פירכא מיקרוסקופית על ק"ו – לכאורה הפעולה של פירכא כזאת היא ביטול החץ בין שני הקודקודים ע"י הצגת פרמטר מיקורסקופי שקיים בצד הקל ולא בצד החמור. אבל תמיד ניתן לטעון למעשה ההפך הוא הנכון בצד החמור יש פרמטר מיקרוסקופי הפוך ובצד הקל הוא נעלם.
לדוגמא ניתן היה לפרוך את הק"ו הראשון בסוגיא שבכסף יש הנאה מה שאין בחופה, ולכן כסף יחיל אירוסין וחופה לא. אבל ניתן גם לומר הפוך שחופה יש חוסר הנאה (מעשה משפטי פורמלי) וזה דווקא מה שמסוגל לעשות נישואין (וכל שכן אירוסין).
לבניין אב לא ניתן לעשות את זה, כי לא משנה למי יש פרמטר מיוחד, העיקר שאין דמיון (ובדיאגרמה יש שני קודקודים במקום אחד)
אולי זה המשמעות של פירכת כל-דהו שניתן לעשות רק לבניין אב ולא לק"ו?
תודה רבה,
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים האחרונים שנשלחו למייל שלכם.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים האחרונים שנשלחו למייל שלכם.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer
