שאלות פרשניות בתורה ויסודות האמונה
שלום הרב.
יש לי שאלה מעט מוזרה ומעניין אותי לשמוע את דעתך.
האם לדעתך שאלות פרשניות בתורה/נביאים יכולות להקשות על יסוד תורה מן השמים?ולמה? והאם יש הבדל בזה בין דווקא התורה שהיא לפי המסורת דבר ה' ישירות לבין הנביאים שהם גם דבר ה' אבל בעקיפין?
אתן דוגמה. למשל בפרשת וישלח אחרי בניית המזבח בבית אל ולפני שינוי השם של יעקב לישראל כתוב על דבורה מינקת רבקה שמתה. לכאורה האזכור כאן של דבורה מינקת רבקה מוזר מאוד ונראה במבט ראשוני לא קשור כלל לסיפור. עכשיו נניח היפוטתית שאין בנמצא הסבר באמת מספק מבחינת הפשט לאזכור הזה, הייתי כביכול בעצם יכול לקחת את זה רחוק ולומר שהנה אנשים כתבו את התורה ולא הקב"ה חס וחלילה, כי אנשים כן יכולים לכתוב דברים בלי היגיון והקב"ה לא כי הוא מושלם. אבהיר שאני לא מבקש כאן פיתרון לשאלה ספציפית אלא דרך חשיבה למשהו הרבה יותר רחב לשאלות כאלה שתמיד צצות. מקווה שהצלחתי להסביר טוב את עצמי.
דעתך בשאלה זו חשובה לי כי אני יודע שאתה נאמן בדרך כלל לשכל ולא מעקם אותו כשזה מתנגד לתפיסה כלשהי
תודה מראש והמשך שבוע טוב
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
ראיתי פעם טענה שמצד אחד נראית נכונה ומצד שני קצת משוחדת. אם אני לא טועה בספר של הרב יהושע ברמן "אני מאמין" ועוד כמה שאמרו את זה. שכיוון שיש פער גדול בהבנה בין הזמן שלנו לזמן כתיבת התורה כמעט בלתי אפשרי להקשות קושיות כי יש הרבה דוגמאות שכן גילו על היגיון שונה בעליל מהיגיון מודרני. ולכן כמעט כל דבר שאין בנמצא תשובה סבירה יש לתלות את זה בהיגיון כלשהו שלא גילינו עדיין על המזרח הקדום(ואולי גם לעולם לא נגלה). האמת שזה נראה מאוד הגיוני, אבל קצת משוחד כי זה יוצר סוג של חסינות מוחלטת מקושיות אמיתיות. מה אתה חושב על זה?
אני נגד חסינויות מוחלטות, אבל לגבי כל קושי ספציפי בהחלט נכון לשקול גם אפשרות כזאת. רק צריך לשים לב שלפי זה גם הפרשנויות שאנחנו נותנים לטקסט כשאנחנו לומדים אותו הן חסרות שחר. אין שום טעם ללמוד מקרא. אני חושב שברמן כן לומד.
טענה מתונה יותר אומרת שאם יש אפשרות סבירה שניתן למצוא לה עוגנים שפעם חשבו/פירשו אחרת, זה הסבר טוב. ברמן עוסק בלהראות שזה אכן המצב, ולכן טענתו היא כנראה זו המתונה יותר.
1. זה בגדול נכון וגם אני נגד זה באופן כללי, אבל מה לעשות שזה מה יש ולפעמים אין מספיק מידע שמצדיק קושיות. אבל זה לא אומר שאין טעם ללמוד מקרא לדעתי. המטרה של הלימוד זה למצוא את הפיתרון הטוב ביותר. אם מצאנו פיתרון טוב שאין בו ספק, יש להמשיך איתו, אבל אם לא מצאנו פיתרון, למה שלא תתלה את זה בחוסר ידיעה? ושוב אני מדבר על רובד הפשט. אם מדברים על דרש זה סיפור אחר שמטרתו רק ללמוד מסרים מחכמים שכתבו את המדרשים הללו.
תיאורטית, אם יפול לידך ספר מכוכב אחר שיש לך ראיות טובות מאוד שזה באמת מכוכב אחר, לא יהיה הגיוני לפסול את הראיות הללו רק בגלל דברים שנראים לא הגיוניים מנקודת מבט עכשווית של הכוכב שלך.
2.ברמן אכן עוסק בזה, אבל הוא לא עוסק בזה בשביל לפתור ספקות אמוניים, אלא כדי למצוא את התשובות לשאלות, אבל ברור לו כשמש שקיימות תשובות גם אם הוא לא מוצא אותן.
זה דע מה שתשיב פשוט השתנה השם
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer