שו"ת בן איש חי

איפה הבן איש חי מביא את הסיפור הזה? אני מחפש ולא מוצא.
תודה

יש לו בשני מקומות סיפור דומה. סוד ישרים סי' ו וגם בתוך השו"ת עצמו.
הבאתי את הדברים בחוות הדעת שלי על חומצת לימון בפסח.

https://mikyab.net/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%94%D7%A0%D7%96%D7%A7-%D7%91%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%AA-%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%AA-%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%A4%D7%A1%D7%97-%D7%91%D7%9C%D7%99-%D7%99%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%94/

כמו שפירשו הקדמונים, שאם עשה, אז מצטרפת גם המחשבה למעשה.

לפי פירוש הקדמונים, המחשבה מצטרפת דווקא אם עשה את המעשה, ואין די בה בפני עצמה. אף על פי שפירושם נראה הולם את פשט המימרה, נראה שהוא בלתי-אפשרי בהקשרה של הסוגיה, שכן הגמרא מביאה כתמיכה למימרה זו את דרשתו של רב אסי:

מחשבה טובה מצרפה למעשה, שנאמר 'אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב בספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו' (מלאכי ג', טז). מאי 'ולחושבי שמו'? אמר רב אסי: אפילו חשב אדם לעשות מצוה, ונאנס ולא עשאה, מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה.

הרי מפורש כי מחשבה טובה נחשבת כאילו עשאה גם אם לא עשה את המצוה עצמה!

נראה שלדעת אותם קדמונים, יש להתחשב בסיבה לאי-העשייה. כאשר אדם חושב לעשות דבר אך לבסוף אינו עושה מפני שחזר בו (מכל שיקול שהוא), הוברר למפרע כי המחשבה הראשונה הייתה בגדר הרהור גרידא, ולא באה לכדי החלטה סופית. ברם, אם המחשבה כבר הגיעה לגדר החלטה, אלא שהחלטה זו לא יצאה לפועל בגלל נסיבות חיצוניות לאדם, הרי שדעת גמורה הייתה כאן, ועל דעת גמורה ניתן לקבל שכר. וקל וחומר בן בנו של קל וחומר שאם חישב אדם לעשות מצוה ועשאה, הרי שמחשבתו הייתה בגדר החלטה ומחשבה גמורה, ומקבל עליה שכר. אכן, כך מדויק מדברי רב אסי גופם, לפיהם דווקא אם נאנס ולא עשה את המצוה מעלה עלה הכתוב כאילו עשאה.

לפי הסבר זה, אף הקדמונים מודים שהשכר הוא על המחשבה מצד עצמה, גם אם לא יצאה לפועל. אלא שלדעתם, עצם הרצון לעשות, אין בו כדי להיחשב מעשה. לא הרצון הוא הנחשב, כי אם התכנון וההחלטה להוציאו לפועל.