שיטת חב"ד על המדע – דעתכם
הייתי שמח לשמוע את דעתו של הרב במאמר הזה – http://www.yeshiva.org.il/midrash/17447 שבוע טוב!
שלום רב.
אכתוב מקופיא. ראשית, ידועה שיטתו של הרבי מלובביץ (כמו רוב החסידים) שהצמצום אינו כפשוטו. בזה הוא פותח את המאמר, וזה עצמו כמובן נונסנס גמור. פשוט שטות.
כמה הערות באשר לתוכן דבריו על המדע (לפי הסדר שלו):
- מה שהוא לומד מהתחומים השונים ניתן ללמוד גם בלי זה. הלקחים נראים לי פשוטים למדיי.
- הטענה שמדע מתאר מה והאמונה עונה על הלמה היא טענה נפוצה (אם כי דומני שבאמת הרבי הוא אחד המקורות הקדומים אליה) וגם די נכונה (אם כי יש לדקדק בהבדל בין מה ללמה, כי יש "למה" שהמדע כן עוסק בו). אבל כל עוד לא מדגימים זאת זה נותר בגדר סיסמא. בספריי הראיתי זאת בכמה נושאים בפירוט.
- פופר היא גישה מינימליסטית מדיי למדע, אף אחד היום לא לוקח אותה ברצינות (כלומר שההפרכה היא הדבר היחיד האפשרי במדע). תומס קון בד"כ מדבר שטויות, ואינו פילוסוף אלא סוציולוג.
- האמיתות של האמונה לא נובעות מהנשמה יותר מאשר ההכללות המדעיות נובעות ממנה. חלקן נובעות ממסורת שקיבלנו מסיני (בלי הפרשנויות האנושיות שנוספו לה), והחלק האחר הוא כל התוספות המאוחרות יותר (וזה כמעט כל מה שבידינו) חשוף לשגיאות בדיוק כמו כל חשיבה אנושית, ובוודאי יותר מאשר המדע. המדע לפחות בוחן את עצמו אמפירית, ואילו אקסיומות של האמונה לא מעמידות את עצמן למבחן אמפירי. כלומר הן אפילו לא מקיימות את התנאי המינימלי של פופר. לכן כשיש סתירה בין ממצא מדעי לבין עובדה שקיבלנו במסורת נטייתי האישית היא לטובת המדע.
- כינה בשבת היא דוגמה מצוינת למה שכתבתי בסעיף הקודם. חז"ל החליטו על כך מדעתם (כנראה לאור ידע מדעי שבזמנם), ולכן אין שום סיבה בעולם להניח שהם צודקים ולחפש תירוצים מדוע המגע לא הראה אחרת. אם זה היה מסורת מסיני הייתי שוקל לחשוב שהמדע לא יודע את כל האמת בנושא זה (מה שכמובן יכול להיות נכון). אבל למה להניח שחז"ל ידעו יותר? מהנשמה שלהם? אין לי שום אמון בה כמכשיר להכרת המציאות המדעית.
- דבריו על בעלי חיים מעלי גרא לא ממש עומדים במבחן העובדות. צריך תירוצים די מפולפלים כדי להסביר את דברי התורה בעניין זה (וכאן זה כבר ממש התורה ולא פרשנות של אנשים מאוחרים, לכן כאן כן הייתי שוקל פרשנויות מפולפלות כאלה).
- על יחסי לחסידות לא ארחיב כאן את הדיבור.
תודה רבה!
איך אפשר בכלל לקרוא ברצינות עמוקה תשובה שכוללת את המשפט "תומס קון בד"כ מדבר שטויות"? איך ניתן לכבד כותב שלא מכבד כותב אחר?
מי אמר שצריך לכבד? יש לבחון את הדברים לגופם (ולא את הדובר), וגם אם אני מדבר שטויות לדעתך – היכבד וכתוב זאת. אתה מוזמן בשמחה רבה.
עליי להוסיף הסתייגות/תיקון. תומס קון מדבר גם דברי טעם, כוונתי לא היתה לומר שהוא בד"כ מדבר שטויות אלא שמשנתו העיקרית היא שטות. גם דברי הטעם שלו נאמרים במסגרת מחשבתית שלפיה אינטואיציה היא עניין סוציולוגי ואין לו הצדקה מהותית. בעיניו כמו בעיני הפוזיטיביסטים והאמפיריציסטים כל דבר שלא ניתן לביסוס אמפירי פוזיטיבי הוא מוסכמה (קונוונציה) סוציולוגית. לכן החלפת פרדיגמה מדעית לדעתו היא עניין שבמהותו הוא סוציולוגי (ולא רק שמעורבים בו ממדים סוציולוגיים שזה ודאי נכון).
אכן הניסוח לא היה מדויק. אבל זו לא שאלה של נימוסים והליכות אלא של אמת ושקר.
אתה יכול לפרט על "דבריו על בעלי חיים מעלי גרא לא ממש עומדים במבחן העובדות." בבקשה?
nb
אם אתה מגיע אחרי כמה שנים ושואל משהו, מן הראוי לצטט את הקטע הרלוונטי ואת דבריי ורק אז לשאול. לא הגיוני לשלוח אותי לקרוא שוב את כל השרשור והמאמר שעליו הוא נסוב כדי לענות לך על נקודה מסוימת.
אני מניח שכוונתך לקטע הזה:
דוגמה טובה לכך, בנוסף למה שהובא למעלה, הוא הקטע בתורה שקובע שיש רק מין אחד של בעלי חיים שיש לו פרסות סדוקות אך הוא לא מעלה גרה, בעוד שישנם רק שלושה מינים של בעלי חיים שיש להם את אחת מתוך התכונות האלה או את השנייה מהן, וכל יתר בעלי החיים – או שיש להם את שתי התכונות, או שאין להם אף אחת מהן. אף על פי שקביעה זאת בתורה נעשתה לפני כשלושת אלפים וחמש מאות שנה, ואף על פי שמאז אותו זמן התגלו הרבה יבשות חדשות עם כל מיני סוגים של בעלי חיים, מעולם לא התגלה אף מין נוסף של בעל חיים שיפריך את הקביעה הזו של התורה. מצב דומה הוא ביחס למשנה במסכת נידה פרק ו משנה ט. דומה לכך הוא הכלל בנוגע לדגים בים, והרבה פסיקות אחרות של חז"ל בנוגע לטבע.
זה לא נכון שלא התגלו מינים שחורגים מזה. יש לא מעט טענות שכן התגלו, ונאמרו על כך תירוצים שונים. ראה ליקוט כאן למשל:
https://www.hidabroot.org/question/157485
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer