שימוש נכון בשלוש עשרה מידות

תקן אותי אם אני טועה, אבל נדמה לי שגם אתה בוחן את הדברים בסופו של דבר לגופו של אדם, אתה פשוט אומר שהאדם הזה הוא אני.
אבל למה שאני אסמוך על עצמי בשימוש בכלים האלו? די ברור לי שאם אני אתחיל לעשות גזרות שוות או להחליט למה דומה מלאכת בונה, אני אוכל להוציא הרבה שטויות.

לכן אני מציע שאולי ניתן לבחון את הדברים על פי קבלת הציבור, אולי אם הציבור מקבל את זה, זה סימן שהפוסק משתמש נכונה בכלים. בבחינת "אם אינם נביאים הם, בני נביאים הם".

אשמח כמובן לשמוע עוד רעיונות לכלים אפשריים.

אם אין לך אמון בעצמך אז עליך להחליט במי יש לך אמון וללכת אחריו. מה יעזור לך אם אומר לך במי לי יש אמון. בסופו של דבר האדם עצמו צריך להחליט, לפחות להחליט מי יחליט עבורו. כשלעצמי אני מחליט עבור עצמי.