שכל אנושי והלכה

נראה שזה דוחה איסור מאכלות אסורות אבל לא ממש מטעמו של הדור רביעי. אלא משום שבמקרה של רעב ההלכה לא דורשת ממך לאכול מה שאינו מוגדר כאוכל טבעי (לכן גם התורה כשרוצה לדבר על רעב מוחלט מדברת על אישה האוכלת את שלייתה היוצאת מבין רגליה, ולא על אכילת החמורים. כי החמורים כבר נגמרו. הם האופציה המועדפת). כיוצא בו הורו הפוסקים שחולה שיש בו סכנה יכול לשתות ביום הכיפורים ואין דורשים ממנו לקבל עירוי נוזלים דרך הווריד אף על פי שעירוי כזה ודאי אינו חשוב לביטול העינוי וודאי אינו מלאכה מהתורה, אלא שכשיש רעב וצמא המביאים לפיקוח נפש מותר לאדם ללכת בדרך הטבעית ולאכול אוכל טבעי, אף על פי שאפשרות זו כרוכה באיסור חמור יותר, ואין דורשים ליישם פתרון לא טבעי.

אני לא מסכים. למה לא דורשים לאכול משהו שאינו אוכל? כל עוד הוא מזין זה אוכל ואין סיבה לא לאוכלו. כמובן שאם אדם לא מסוגל לאכול את זה, אז זה לא פתרון ואז עליו לעבור על הלאו, אבל לא בגלל שזה עדיף אלא בגלל שמבחינתו זו האופציה היחידה.
הוא הדין לגבי עירוי. גם שם אני לא מסכים. אם אדם יכול לקבל עירוי ולא לעבור על איסור חמור אין סיבה להתיר לו שתייה או אוכל.

https://mikyab.net/שות/בעל-דור-רביעי/