שכר ועונש בתנ״ך

שלום מיכאל,
כתבת בכמה מקומות שלדעתך אמנם פעם כנראה הייתה התערבות אלוהית במציאות (כי הרי כך מפורש בכתוב) למרות שכיום נראה שאין.
הבעייה שלי היא הסתירה הקיצונית שיש בפסוקים בנוגע להנהגה האלוהית באותה תקופה. מצד אחד יש הרבה פסוקים כמו ״רצון יראיו יעשה… שומר ה׳ את כל אוהביו ואת כל הרשעים ישמיד״ שמדברים על תגמול מוחלט.
ומצד שני הרבה פסוקים כמו ״כי עת ופגע יקרה את כולם״ שמבטאים חוסר קשר בין המעשים של אדם לבין גורלו, לפעמים גם בתור טענה ישירה כלפי ה׳ (כמו באיוב למשל).
אני יודע שאתה לא מתעסק יותר מידי בתנ״ך ובפרשנותו. באמת סתירות רעיוניות לא מפריעות לי כלכך, אבל כאן מדובר בטענות עובדתיות מובהקות על המציאות, שהן לגמרי הפוכות.
כמובן שתמיד אפשר לתת תירוצים דחוקים, כמו למשל להגיד שהפסוקים שמדברים על השגחה נאמרו בכלל בלשון תפילה, אבל זה לא נשמע סביר. השאלה שלי היא האם יש דרך מתקבלת על הדעת ליישב?