שלמה המלך
שלום הרב, בתנך כתוב ששלמה המלך עבד ע"ז בסוף ימיו ועשה את הרע בעיני ה' ובכלל מתואר בצורה לא מחמיאה.. הגמרא בשבת דף נו: לוקחת את הפסוקים ודורשת אותם בצורה שונה לגמרי מההבנה הפשוטה.. וגם בכללי בספרות היהודית מתואר שלמה כאדם צדיק מאוד. בתנך למיטב הבנתי לא כתוב בשום מקום ששלמה חזר בתשובה. לרב יש מחשבה אולי איך לסדר את ההבדל הקשה בין ההבנה מהתנך לבין ההבנה בגמרא ובכלל?
איני יודע האם המדרשים מנסים לשחזר את ההיסטוריה כפי שהיתה. מדרש יכול גם להיכתב למטרות חינוכיות. ובכלל, גם בהלכה הדרש אינו מחוייב לכללי הפשט. הפסוקים כתובים באופן שניתן לפרשם על דרך הדרש ועל דרך הפשט, וזאת כדי שנלמד מהם את המסרים שעולים משתי הקריאות.
אמנם קשה לקבל שדרש אגדה שעוסק בעובדות (מה היה עם שלמה) פשוט מתעלם לגמרי מהעובדות. אולי ניתן לראות בדרש סוג של קריקטורה. הקריקטורה לפעמים מגדילה מאד את ההיבט האחד (שומה או עיוות מצחיק שיש לאדם כלשהו) ומתעלמת מכל ההיבטים האחרים. לכן ייתכן שגם אצל שלמה היה פן כזה, אבל במסגרת המכלול הוא רק היבט אחד. הפשט מתאר את המכלול והדרש מתמקד על הפן הזה שאמנם היה אבל היה שולי או חלקי.
כך למשל כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה. הרי אני מניח שגם לחז"ל ברור שהוא חטא. הם רצו למקד את העניין בפן ההלכתי הפורמלי שהוא לא חטא באשת איש (כי כל היוצא למלחמת בית דוד נותן גט כריתות לאשתו על תנאי). אבל החטא המוסרי ודאי היה. עמד על כך הרב יעקב מידן בספרו על חטא דוד ובת שבע. הרי לך התמקדות בהיבט אחד שלא מתאר את המכלול אבל כשלעצמו הוא נכון.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer