שמחה בנפול אויבך

ואם העזתי מת מנזק היקפי של תקיפה ישראלית? ראוי לשמוח מזה או לא?

בעיניי זה אותו דבר. זה אונס וזה אונס. אני לא רואה כאן את השאלה. מה שתרגיש תרגיש (מניח שלא תרגיש כלום).

אם נניח מדובר על רעידת אדמה גדולה בעזה, ונניח שיש לי טכנולוגיה שיכולה לחזות רעידות אדמה כאלה, האם ראוי להזהיר את העזתים ממנה? או שדווקא ראוי שלא?

אני ממש לא הייתי מזהיר אותם. זה התחליף החוקי והקביל של פצצת אטום.

לפי זה, האם תתנגד לטיפול בחולים עזתיים בבתי החולים הישראליים?

במצב הנוכחי (כלומר בהנהגת חמאס) כן.

כלומר היית מחלק פה בין ערביי עזה לערביי יהודה ושומרון?

לא הייתי מחלק. אין סיבה לטפל באויבינו.

אבל ההנהגה ביהודה ושומרון היא לא חמאס

כשכתבתי חמאס התכוונתי אויבים. לאפוקי מהנהגה חדשה שמוכנה לחיות לצידנו.

בס"ד י"ב בשבט פ"ד

לענ"ד ייעודו של עם ישראל הוא להיות ה'לב שבאומות' שבו מתקיים 'ונברכו בך כל משפחות האדמה. כמה צער צריך להיות לנו בראותנו אנשים שנבראו בצלם ומאמינים בייחוד ה', השבויים בידי הנהגה רודנית ואכזרית המסיתה אותם לשנוא אותנו ולהילחם בנו כדי להסיח את הדעת מדיכויים על ידי שליטיהם הרצחניים.

צריכים אנחנו לעשות כל מה שאפשר כדי לנצח במלחמה ולהגן על חיי אזרחינו וחיילינו ובמלחמה יש גם 'יחידים הנספים בלא משפט' ואין מנוס מזה. אך תחושת צער על הצורך לבצע 'ניתוח כואב' – ראוי שתלווה אותנו, ומתוכה ראוי לעשות מה שניתן כדי לעזור לאזרחים למרות פשעי הנהגתם. מי מהם שיחווה את אנושיות היהודים – יש סיכוי מסויים שלא ייגרר למעגל השנאה והטרור. וכמובן, שלא נשכח ש'חייך קודמים'.

בברכה, פיש"ל

בהמשך לשאלה הזו, נניח שאני רופא בבית חולים בתורנות בשבת והגיע לפני מקרה של עזתי שנזקק לטיפול מציל חיים, האם מותר לחלל עליו שבת?

לא הבנתי את השאלה. מה שונה עזתי ממישהו אחר? אם הוא מחבל אז עקרונית אין לטפל בו גם בחול (למעט חוקי המדינה ויחסי ציבור). ואם אינו מעורב ומותו לא נחוץ לניצחון אז מטפלים בו כמו בכל אחד.

לעיל כתבת שלא היית מזהיר את העזתים מרעידת אדמה. כלומר אני מבין שלא היית עושה מעשה אקטיבי כדי להציל עזתים. אז למה שתחלל שבת בשבילם?

ועוד כתבת שאתה מתנגד לטיפול בחולים עזתיים בבתי החולים בישראל. אז אם במקרה הגיע כבר חולה עזתי לבית חולים ישראלי, למה שנחלל שבת בשבילו?

יש הבדל בין מדיניות. אם לתת שירותי רפואה לעזה, שלזה אני מתנגד, לבין חולה מאושפז שאיני מטפל בו ומשאירו למות. כשיש אצלי חולה (שאינו מחבל) מטפלים בו כמו כל חולה, בחול ובשבת.

אבל אם אתה מתנגד לתת שירותי רפואה לעזה, זה סימן שערך החיים שלהם אינו מספיק חשוב, או שיש שיקולים אחרים שדוחים אותו. ואם כן, ברגע שערך החיים שלהם נדחה, איך מותר לחלל עליהם שבת?

אגב, האם מותר לחלל שבת להצלת מחבל אם זה נדרש מטעם חוקי המדינה או יחסי ציבור?

זו לא רק שאלה של ערך החיים. מתן שירות רפואי אינו חובה של מדינה לאזרחי מדינה אחרת. אנחנו לא מנותנים שירותים כאלה גם למדינות אחרות ידידותיות. מדינה לא חייבת לספק שירותי רפואה לאזרחי מדינות אחרות, ובטח לא לאויבים. אבל זה לא קשור לערך החיים של אדם. ערך חיי אנשים מכל מדינה הוא אותו דבר. לכן אם הוא מאושפז אצלנו אי אפשר ולא נכון לא לטפל בו, גם בשבת. אבל לא עלינו המלאכה לתת להם שירותי רפואה. שיטופלו באירופה או אצלם. ואם הם לא מסתדרים זו בעיה שלהם.

עקרונית אין לחלל שבת בדאורייתא אלא לשם פיקו"נ. אם להערכתך יש סיכון לחיי יהודים או אנשים אחרים בגלל שלא תטפל יש היתר לטפל. וכשמדובר במדינה, הסיכונים רחבים הרבה יותר (גם אם יחרימו אותנו או לא יספקו לנו נשק בגלל זה – זה יכול להיות פיקו"נ).

אבל לגבי הדוגמא של התרעה על רעידות אדמה, זה לא עולה לנו כלום. כלומר, אם נניח הייתה לנו טכנולוגיה שחוזה רעידות אדמה בכל מקום בעולם, אני משער שהיינו מזהירים כל מדינה בעולם חוץ ממדינות אויב במידה ואנחנו חוזים שתהיה אצלם רעידת אדמה. אבל לעיל אמרת שלא היית מזהיר את העזתים מרעידת אדמה. כלומר משהו בערך החיים שלהם מבחינתך שונה מאשר ערך החיים של כל מדינה / עם אחר. אולי הוא נדחה מפני שיקולים אחרים אבל עדיין יש פה משהו שונה. יש פה מעין לא תעמוד על דם רעך. ואם כך, למה שנחלל שבת על מי שלא נזהיר אותו מפני רעידת אדמה?

רעידות אדמה פוגעות בכל העזתים, ולכן לתת להם אזהרה זה להציל את האויב שלך. אם הייתה רעידה שצפויה לפגוע רק במישהו חף מפשע בעזה הייתי מזהיר אותו. כך גם כתבתי לא פעם שאין להרוג סתם עזתי. אבל מותר להרוג אותו אם זה נחוץ לצורך הניצחון וההישג הצבאי הנדרש.