שעון עיוור

לא מכיר. משה רט הוא תלמיד שלי, וחלק ניכר מדבריו מבוססים על טיעונים שלי. אכן גם אני לא אהבתי את הדמיון שהוא עושה בין האפשרויות השונות והלגיטימציה למיסטיקות שונות. הוא לקח את זה רחוק מדיי. אבל לדעתי גם הביקורת קצת נסחפה מדיי.
אולי לכשאפנה אכתוב משהו משלי על הספר. בעיניי הוא הרבה יותר מוצלח מהמתואר כאן. יש לא מעט דברים שהוא מציג בצורה מאד פשוטה ויפה, אבל נכון שהוא חולף מעל כמה בעיות ועדינויות בקלות רבה מדיי (זה מחיר הפשטות שהוא שאף אליה והצליח בה לא רע. הביקורות על ספריי הן בכיוון ההפוך – שאני מדיי מכביד ודקדקן ומייגע).