תוקף דיני דרבנן

שבוע טוב
בהיותי בענייני ברכה על איסורי אכילה ראיתי בתשובת חלקת יעקב (אור"ח סוף סימן נד) משם ר"ש שקופ, תשובה לשאלת הרמב"ן על הרמב"ם: לאו של "לא תסור" אינו אלא לאחר שחכמים אסרו, ורק לאחר שאסרו, התורה הזהירה שלא לסור ממה שאמרו חכמים ובאמת קודם שאסרו אין ל"לא תסור" תוקף . ואינו דומה לספק נבלה שהלאו והספק באים כאחד. וממילא, ספיקא דרבנן לקולא שכן הדאורייתא עדיין לא הופעל.
א"כ, הדילמה שהצבעת עליה במאמרך על השורש הראשון, אינה בינארית – או מדאורייתא ואז לחומרא, או מדרבנן ואז זה לא ברור מה התוקף.

בברכה,

שבוע טוב.
לא הבנתי את דבריך. אם כוונתך שספק ציווי אינו ציווי – אכן נכון. זה מה שמיישב רש"ז אויערבאך בהערותיו על הש"ש (ש"א), וכך דומני משמעות דברי הר"ש שקאפ בשער א. ככל הזכור לי כתבתי זאת שם.