תורת ההכרה של קאנט לאור הפיזיקה המודרנית:

האם יכול להיות שניתן להפריד בין הזמן כפי שהוא בא לידי ביטוי על ידי החומר, שאז חלים עליו חוקי תורת היחסות ולגביו תורת קאנט התבטלה, לבין "הזמן התודעתי", הזמן כפי שהוא בפני עצמו ללא התייחסות אל החומר, שאז ניתן לומר שהוא קטגוריה מחשבתית טהורה ולגביו תורת קאנט אכן מתקיימת ?

ניתן לומר הכל, השאלה למה לומר זאת. מה זה פותר ולמה זה נחוץ. לא אומרים חידושים וחילוקים בלי שיש בהם צורך.

לי באופן אישי יש עניין פסיכולוגי בכך, השאלה אם המהלך הזה (להמשיך ולחשוב שהחלל והזמן הם קטגוריות של החשיבה הטהורה) הוא מהלך אפשרי.

אם יש לך עניין פסיכולוגי בזה – מי אני שאעמוד בדרכך. לבריאות. כך גם לי יש צורך פסיכולוגי עז לחשוב שאני האצן המהיר ביותר בעולם ואין שום בעיה לחשוב כך (מה שאתה רואה אחרים שרצים מהר יותר – זו סתם אשליה אופטית והטיות שלך) פרט לזה שאין לכך שום בסיס.
אתה שואל אם יש בזה סתירה לוגית? ודאי שלא. איך תהיה כאן סתירה לוגית?! אם אתה שואל האם זה סביר – בהחלט לא, סתם כי לא הצגת לזה שום בסיס ממשי פרט לעניין הפסיכולוגי שלך. בזה אפשר לטפל באחת משתי צורות: או לאמץ את התזה חסרת הבסיס הזאת כדי לתת מענה לצרכיך או לקחת כדור שישכך אותם באופן אחר.

אין לי עניין פסיכותרפויטי בכך, אלא עניין של השקפת עולם שהאדם הוא מרכז העולם עד שגם החלל והזמן הן נגזרת של ההכרה שלו.

אם העניין לא עומד בפני הביקורת אז אני לא אאמץ השקפת עולם שגויה. העניין הוא ששמעתי שברגסון טען משהו כזה, שהזמן איננו תלוי בפיזיקה. אבל, כאמור, אני בור ועם הארץ בפילוסופיה ובפיסיקה, לכן אני מתייעץ עם מומחים לתחום.

אין לי מה לומר על כך. אין בזה סתירה לוגית.

לקאנט אין שום תורת הכרה. הוא פיתח שיטות מתקדמות בקשקושי שכל כך שכל אדם תמים בעל היגיון בסיסי יפול בקלות ברשתו.