תיקון המידות והצו הקטגורי
בשיעור שהסתיים לפני מספר דקןת (דוגמטיקה, שיעור 31), הבאת את קושיית ר' חיים ויטאל על כך שאין מצווה לתקן את המידות וכו'
רציתי לשאול – ב"המצוי הראשון" אתה מסביר שצו הקטגורי של קאנט מדרש על מוסר לשם השתלמות אישית, שבקצה מביאה את העולם להיות יותר טוב, אך לא זוהי מטרתו של הצו הקטגורי.
הדרישה לתיקון המידות (במקרה הזה – שהביא רח"ו) מקבילה לצו הקטגורי או שהיא מוסיפה עליו?
כלומר, להבנתי אם מישהו מבין מה מוסרי ועושה אותו ללא הזדהות פנימית (מידות מושחתות), הוא לכאורה "משתלם" לפי הצו הקטגורי, אבל כיון שמידותיו מושחתות הוא אינו משתלם ב"תיקון המידות".
אני צודק?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים האחרונים שנשלחו למייל שלכם.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים האחרונים שנשלחו למייל שלכם.
" לא מיועד להשיג מטרה כלשהי אלא ליצור אדם שלם יותר". ליצור אדם שלם יותר זה לא מטרה אחרת מעצם החובה המוסרית?
לדעתי לא. החובה המוסרית עניינה לעשות משהו שלם ולהיות שלם.
(אני משער מה תהיה השאלה הבאה) ):
אם המוטיבציה היא השתלמות עצמית, אין פה מוסר, זה עבודת העצמי
ממש לא. זה לא למען אינטרס שלי אלא למען ערך שהוא רצון ה'. הוא רוצה שאשלים את עצמי. לשון אחר: זה בשבילו ולא בשבילי. אני מושא העבודה אבל היא לא נעשית עבורי.
איך הגעת למסקנה שאלוהים רוצה שתשלים את עצמך וזה חלק מהגדרת הציווי ולא מטרה אישית שלו למשל (אם יש לנו בכלל הבנה במטרות שלו)
אותה אינטואיציה שמובילה אותי לכך שהוא רוצה שאהיה מוסרי אומרת לי שיש גם ערך במידות מתוקנות.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer