תרועה תרועה ג"ש
תנו רבנן מנין שבשופר? ת"ל (ויקרא כה, ט) והעברת שופר תרועה. אין לי אלא ביובל, בראש השנה מנין? תלמוד לומר בחדש השביעי, שאין תלמוד לומר בחדש השביעי, ומה תלמוד לומר בחדש השביעי, שיהיו כל תרועות של חדש שביעי זה כזה.
חז"ל עשו אנלוגיה בין שני פסוקים –
וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר בְּכָל אַרְצְכֶם. (ויקרא כה-ט)
בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן–זִכְרוֹן תְּרוּעָה, מִקְרָא-קֹדֶשׁ. (ויקרא כג-כד)
- האנלוגיה לא הכרחית כי המקרא מנדב לנו מקורות אחרים שבהם מריעים ב"תרועה" – וזה חצוצרה ולא שופר. כמו בפרק י בספר במדבר? https://www.mechon-mamre.org/i/t/k/k0410.htm
- מריעים תרועה גם במועדים שחלים בחודש השביעי, ובחצוצרה (מקור -שם), למה היובל קיבל את הבלעדיות לאנלוגיה שממנה לומדים שהתרועה היא בשופר?
תודה רבה וחג שמח!
אני מניח שזה בגלל הדמיון בתוכן. גז"ש אינה עניין טכני טהור. כשמוצאים שתי מילים זהות משווים בין ההקשרים אבל לפי העניין. אין לי זמן כעת להיכנס ולבדוק מה בדיוק מייחד כל הקשר ולמה בחרו להשוות דווקא לשופר ולא לחצוצרה, אבל בפשטות זה בגלל שתקיעה בר"ה אינה זעקה אלא תקיעה לכבוד הקב"ה.
זכור לי מאמר מקיף של פרופ' פיינטוך על החצוצרות, ושווה לבדוק. כרגע מצאתי את זה:
https://www.kipa.co.il/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%92%D7%9E%D7%A8%D7%90/%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%A8-%D7%9C%D7%97%D7%A6%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%94/
תרועה בחודש השביעי מופיעה אך ורק ביובל ובראש השנה.
תודה הרב –
חיפשתי מאמר של פרופ' פיינטוך ולא מצאתי – יש אולי קישור?
ואם לא אז אולי הקשר של מקום לחפש בו?
זה מה שמצאתי כעת: http://hsf.bgu.ac.il/cjt/files/library%20files/al%20pi%20habeer%20toc.pdf
זה זיכרון מלפני זמן רב מאד, ואולי לא תמצא שם תשובה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer