בקשר לכשל ought is
בספר אמת ולא יציב כשמדובר על הכשל הought-is ועל למידה של נורמות מתוך עובדות, לא הבנתי כל כך מה הכשל בדבר, מהכתוב היה נראה כאילו זו הנחת יסוד מוסכמת אך לא כל כך הבנתי מה ההסבר לכך שאי אפשר ללמוד מעובדות נורמות. האם גם כאן הערעור הוא על הנחת יסוד מבוקשת?
חשוב ותראה שטיעון שגוזר נורמה מעובדה הוא לעולם טיעון בטל (לא תקף). לדוגמה (רק לצורך ההמחשה), הנשים כיום שונות בהשכלתן מהנשים בזמן הגמרא ולכן יש להכשיר אותן לעדות. באופן מפורט יותר:
- הנשים פעם היו חסרות השכלה. עובדה.
- הנשים כיום הן בעלות השכלה. עובדה.
- מסקנה: אף שנשים בזמן התלמוד היו פסולות לעדות, כיום יש להכשירן לעדות. נורמה.
טיעון זה אינו תקף (תקפות היא נביעה הכרחית של המסקנה מההנחות). למה? מפני שעליך להוסיף את ההנחה שפסלותן לעדות התבססה על המאפיין שהשתנה (כמו השכלה). שים לב שההנחה שנוספת כדי לתקף את הטיעון היא לעולם בעלת אופי שקושר את העובדה לנורמה. במקרה שלנו, ההנחה הנוספת היא שהיעדר ההשכלה (עובדה) הוא שגרם לפסלות לעדות (נורמה). כעת הטיעון תקף, אבל בצורתו זו ההנחות אינן רק עובדתיות.
אם כך מהו הכשל בביסוס המוסר על עקרון השרדות האבולוציוני?
לא הבנתי. זה בדיוק הכשל של ought-is. העיקרון האבולוציוני הוא עובדה ועקרונות המוסר הן נורמות.
אז איזו הנחת יסוד חסרה כדי להפוך את הטיעון לתקף?
למשל, שמה שמועיל לשרידות הוא מוסרי. ואז כמובן תעלה השאלה מניין אתה יודע את זה, ולא פתרת מאומה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer