איך יתכן שהתשובה "כי זאת מסורת" היא תשובה הלכתית לגיטימית?
אפרט: אני עכשיו לומד הלכות כשרות והגעתי לקטע של הכשרת כלים. הרב המחבר אומר שאעפ שבימינו הכלים לא בולעים טעם כמו פעם וגם הסבון מנקה הרבה יותר טוב מפעם כך שאי אפשר להרגיש טעם של טרף עדיין הרבה רבנים לא יתירו להתייחס אל כלי מתכת כמו אל כלי זכוכית "כי זו מסורת ישראל וחשוב לשמור עליה". מה הערך של זה אם בסוף במבט הלכתי קר אין סיבה לשמור על הסיג הזה?
בנוסף זה גם טיעון שאיתו אפשר לתרץ כל חוסר רצון להתקדם מבחינה הלכתית ואי אפשר לטעון נגדו דבר.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
תודה על התשובה!
ובהמשך לכך, אם אלו באמת הדברים, זה מקשה עליי לשמור על הפרדת כלים וכל זה. אני עצמי לא אפסיק לשמור על כך, כי זאת ההלכה כרגע ואני מחויב לה, אבל זה מתסכל שאני צריך להעמיד פנים ולשחק בנדמה לי. האם גם לתסכול הזה יש לך מענה?
אם השתכנעת שאין בליעה אין סיבה לשמור מה שנגזר מההנחה השגויה שיש בליעה.
אבל כדי לעשות זאת בפועל, ראוי ללמוד את הסוגיות וממצאי המחקר על הבליעה. לא כל החומרים דומים, וצריך לדעת מהן ההשלכות של הנחת הבליעה ומה לא קשור אליה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer