אינטואיציה בפסיכולוגיה

שו”תקטגוריה: מחשבהאינטואיציה בפסיכולוגיה
שי זילברשטיין שאל לפני 2 שנים

שלום,
האם פסיכואנליזה הוא תחום דעת שניתן להגדיר אינטואיציה, אינטואיציה למחשבות והרגשות לא מודעות ?
הפרשנויות הפסיכואנליטיות לא עובדות בצורה של לוגיקה וניתוח מדויק אלא על ”שמיעה” ?
 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 2 שנים

לא הבנתי את השאלה. כוונתך למסקנות הכלליות של תורת הפסיכואנליזה, או למסקנות של פסיכואנליזה שעושים לאדם מסוים?
שום תחום מדעי אינו פרשנות לוגית וניתוח מדויק, ובכל תחום כזה יש ממד של “שמיעה”. הבעיה עם המדעיות של הפסיכואנליזה היא שרוב ככל מסקנותיה לא עומדות למבחנים אמפיריים אלא אולי במובן מאד כללי.

שי זילברשטיין הגיב לפני 2 שנים

אני מרגיש שהרב הבין את השאלה שלי יותר טוב ממני,
אולי אנסח את השאלה אחרת: איך ניתן להוכיח שפרשנות פסיכואנליטית ספציפית מדויקת ?
הרי היא לא מדעית לפי ההגדרות של פופר, אז איך אוכל לדעת שהיא אכן נכונה ?

מיכי צוות הגיב לפני 2 שנים

לדעתי לא תוכל. מי שמפוכח מבין שהפסיכואנליזה אינה מדע במובן של ידע כללי שנצבר ושהוא בר בדיקה אמפירית (נותן ניבויים וכדומה). אלו כלים שיכולים לפעמים להועיל לאנשים שסובלים. זה הכל. ויוכיחו המחלוקות והשיטות השונות שכולן טוענות לאותו כתר מדעי. כולם טוענים שהם מצליחים (ורובם באותה מידה של חוסר הצדקה).
לכן לדעתי לא צריך לבדוק האם זה נכון אלא האם זה פועל (מועיל). אגב, למיטב הבנתי בד”כ אפילו זה (הצלחה טיפולית) לא קורה. גם כשמטפל מצליח במשהו זה קורה בד”כ בגלל אחת משתיים: 1. פלצבו (האמון של המטופל, בלי קשר למה שהוא עצמו עושה). 2. בגלל שיש לו אינטואיציה טובה, בלי קשר ישיר לידע הדיסציפלינרי שלו (שאולי נותן לו איזו אוריינטציה כללית, לכל היותר, אם בכלל).

שי זילברשטיין הגיב לפני 2 שנים

אז מבחינה פילוסופית זה הבל ומדובר בתחושות סובייקטיביות של הפסיכולוג ?

ישי הגיב לפני 2 שנים

ככל הידוע לי, יש מחקרים (אני לא יודע להפנות ולכן ההסתייגות) שמראים שלטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) יש יותר השפעה מטיפולים אחרים. כיוון שלא נראה שיש קורלציה בין שיטת הטיפול שהמטפל התמחה בה לבין 1 ו-2, נראה שיש בזה הוכחה להצלחה טיפולית.

א"ח הגיב לפני 2 שנים

ישי, זה ממש לא מוסכם.
https://en.wikipedia.org/wiki/Cognitive_behavioral_therapy#Criticisms

שי זילברשטיין הגיב לפני 2 שנים

השאלה שלי אינה על ההצלחות הטיפולית של האנליזה אלא על הפילוסופיה שלה.
למשל, פרויד טוען שילד לא רוצה לצאת מהאמבטיה כי זה מזכיר לו באופן לא מודע את החום ואת העטיפה שחווה ברחם.
יש כאן את הנחות היסוד הבאות:
א. יש באדם חלק לו הוא לא מודע.
ב. האדם רוצה לחזור למצב העונג הקדום בו הוא נזכר כשהוא נמצא במים.
לדעת פרויד זאת חוויה עמוקה כי זאת החוויה הראשונה עליה כל עולמו הרגשי נבנה, הגירסא דינקותא.
מסקנה: הסיבה שהאדם אוהב להיות במים היא כי הוא רוצה לחזור לרחם, והוא עושה זאת בדרך הזאת.
נשמע די סביר.
אך איך אפשר ”להוכיח” את זה או ”לשלול” את זה ?

א"ח הגיב לפני 2 שנים

אפשר לבדוק מה קורה עם עוברים שגדלו באינקובטור – אולי יהיה לזה השפעה (אם הזיכרונות הלא מודעים נצברים בעיקר בשלבים המאוחרים של ההריון)

שי זילברשטיין הגיב לפני 2 שנים

כן, אבל אז נוכל לומר שהאמבטיה מזכירה להם את חום האינקובטור.ל כל הוכחה או שלילה של התיאוריה יהיה לי מה לומר.

מיכי צוות הגיב לפני 2 שנים

ישי, דומני שאם CBT מצליח זוהי ראיה לדבריי.
פסיכואנליזה עושה שימוש בתיאוריות על מבנה העומק של הנפש, בדיוק מה ש-CBT לא עושה.
נזהרתי וכתבתי זאת על פסיכואנליזה, למרות שלדעתי זה נכון גם לרוב הפסיכולוגיה.
גם אם יש חלקים בפסיכולוגיה שלגביהם יש הצלחה – אני מניח שזה בעיקר בתחום ההצלחה הטיפולית ולא במישור של אישור הידע התיאורטי על הנפש. ההסתייגות הרחבה כיום מפסיכואנליזה גם היא תוצאה של העובדה שגם פסיכולוג שמאמין שיש הצלחות טיפוליות לא נותן אמון בתיאוריות על מבנה הנפש.

ישי הגיב לפני 2 שנים

התייחסתי רק להצלחה הטיפולית, לא לשאלת התיאוריה.

איתי הגיב לפני 2 שנים

לא הוזכר כאן, אבל הקריטריונים של פופר נאמרו ביחס לפסיכואנליזה (במקור של אדלר אבל כלל את פרויד), שזו תיאוריה שיכולה להסביר כל דבר ולא ניתנת להפרכה ולכן היא מדעית.

איתי הגיב לפני 2 שנים

לכן היא לא מדעית כמובן.

שי זילברשטיין הגיב לפני 2 שנים

טוב, אבל השאלה שלי אינה האם היא מדעית אלא האם היא נכונה.

אברהם. ג הגיב לפני 2 שנים

לגופו של עניין –

מומלץ לקרוא את המאמרים בעניין זה שהתפרסמו בבלוג של הספקן המדעי גלעד דיאמנט – ‘חשיבה חדה’ (והנה המלצה לבלוג מעניין, הגם שהוא מוגזם ולא תמיד מדוייק)

מיכי צוות הגיב לפני 2 שנים

איתי,
כן הוזכר. לא בכדי אני מדבר כל הזמן על הפסיכואנליזה ולא על הפסיכולוגיה בכללה (שעליה רק הערתי).

ישי,
גם בשאלת הצלחת הטיפול דיברתי על הצלחת הטיפול הפסיכואנליטי ולא הפסיכולוגי בכלל.

השאר תגובה