איסור ערכאות וריבית פיגורים

שו”תקטגוריה: הלכהאיסור ערכאות וריבית פיגורים
אורן שאל לפני 3 שנים

שלום הרב,
אם נניח יש מישהו שחייב לי כסף ולא מחזיר לי הרבה זמן. האם מותר לי לתבוע אותו בבית משפט רגיל (איסור ערכאות), ובנוסף, האם מותר לי לתבוע ממנו גם ריבית פיגורים כנגד הזמן שהוא התעכב בהחזרה?

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 3 שנים

מה שמקובל בין הפוסקים הוא שעקרונית מותר לתבוע בערכאות רק אחרי אישור מבי”ד רבני.
אני אישית סבור שאפשר לתבוע ישר בערכאות (על אף שהן ערכאות. ראה מאמרי באתר על איסור ערכאות).
גם ריבית מקובל שאין לתבוע, אם כי כאשר החוק מחייב ריבית במצב כזה יש אולי מקום להקל. אני צריך לחשוב על כך (האם זו ריבית או קנס למאחרים. את הקנס נראה לי שאפשר לתבוע, לגבי הריבית צל”ע).
 

אורן הגיב לפני 3 שנים

זה ריבית על העיכוב בתשלום

מיכי צוות הגיב לפני 3 שנים

לכאורה אסור לתבוע את הריבית. בהודעתי הקודמת רק תהיתי אם זה בעצם לא קנס סמוי שמטילה המדינה על המעכבים לפרוע ואז אולי יהיה מותר. אבל כעת יש ל עוד הרהורים בזה.

1. ראשית, מכיון שלא קצצת מראש זה לא ריבית קצוצה אלא רק ריבית דרבנן. ולגבי ריבית דרבנן יש מקום לומר שדינא דמלכותא יועיל.
2. הרעיון של הריבית לא באמת מתקיים כאן שהרי אינך נוגש באדם מסכן ומנצל את מסכנותו כדי להוציא ממנו כסף. הוא באמת לא עמד בהתחייבותו לפרוע.
3. ועוד, שריבית רגילה היא דמי המתנת מעות למשך ההלוואה המסוכם. אבל כאן הוא חרג מהמשך המסוכם והתעכב עוד יותר. יש מקום לסברא שדמי המתנת מעות מעבר לזמן המסוכם אינו ריבית ממש.
4. גם כאן יש לחלק בין מצב שבו הוא מבקש דחייה ואתם מסכמים על דחייה תמורת ריבית (שזה כעין קציצה חדשה) לבין הטלת הריבית כקנס על דחייה שלא ברשות. מצב כזה אינו אלא גביית נזק בגרמא (הוא הזיק לך בגרמא שמנע ממך למשך זמן כלשהו שימוש בכסף שהיה מביא לך רווח). מותר לבי”ד או לטובי העיר (מנהיגי הקהל, הכנסת וביהמ”ש) לקבוע שגובים נזקי גרמא.

מכל הני טעמים יש מקום להקל בהזה לענ”ד, שהרי מדובר בדין דרבנן והוי ספק דרבנן.

אורן הגיב לפני 3 שנים

אגב, גביית החוב תיעשה כנראה דרך הוצאה לפועל, והם גובים ריבית על החוב החל מיום בקשת הגבייה ועד רגע הגבייה. אלה הם התקנות של הוצאה לפועל. השאלה אם עלי להחזיר את הריבית שהם גבו מהחייב. ובנוסף, גם אם החזרתי נשאלת השאלה אם עדיין היה פה איסור ריבית (וההחזרה היא רק קנס, אבל לא מבטלת את איסור הריבית שנעשה כבר).

מיכי צוות הגיב לפני 3 שנים

לא הבנתי האם הריבית נגבית עבורך או שזה תשלום אליהם?
אם זה עבורם אז כמובן איהו דאזיק אנפשיה. אתה לא אחראי על מה שעושה ההוצל”פ. הוא אחראי מפני שלא שילם ואילץ אותך להיזקק אליהם.
אם זה עבורך, אז ראה כל דבריי לעיל. אם היה איסור אז גם אם תחזיר את הריבית עדיין עברת איסור. ואולי מפני שהיית אנוס ואתה משיב יש לחלק בזה. אבל כאמור בהודעה הקודמת דומני שיש מקום להקל (כי זו גביית נזק בגרמא).

אורן הגיב לפני 3 שנים

תודה רבה!

אורן הגיב לפני 3 שנים

בהמשך לשאלה זו, החייב פנה אלי בבקשה להסדר חוב פריסת תשלומים. הוא התנה את הסדר החוב בהקפאת ההליכים בהוצאה לפועל. אם אמשיך בהליכיפ בהוצאה לפועל, אני מסתכן בכך שהוא יכריז על פשיטת רגל. השאלה שלי כעת אם מותר לי לדרוש ממנו ריבית פיגורים כחלק מהסדר החוב. הסיבה שאני חושב שזה מותר שהרי מן הדין הוא חייב לשלם לי את כל הסכום כבר אתמול, והוא מבקש פריסת תשלומים חודשיים למשך כמה שנים. אם אני אסכים לזה, הרי שאני מפסיד את הריבית שיכלתי להרוויח בהשקעה רגילה בבנק, ואותה אני רוצה שהוא יחזיר לי כפיצוי.

מיכי צוות הגיב לפני 3 שנים

מקופיא לא נראה לי שמותר. בכל ריבית אתה יכול לומר שזה רק פיצוי על חוסר היכולת שלך להשקיע את הכסף. פריסת תשלומים היא כמו הלוואה חדשה, וייתכן שאם תדרוש ריבית זו תהיה ריבית קצוצה (שהרי אתה קוצץ אותה בשעת ההלוואה).

אורן הגיב לפני 3 שנים

האם מותר לסכם על קנס פיגורים חד פעמי כנגד העיכוב בתשלום?
בנוסף החייבים הם עמותה רשומה ולא אדם פרטי, האם זה משנה את ההתייחסות ההלכתית לעניין איסורי ריבית?
ובנוסף, האם היתר עיסקא יכול לעזור במצב הזה?

מיכי צוות הגיב לפני 3 שנים

אני חושב שלא. הסיכום הזה הוא כמו הלוואה חדשה (בעצם אתה דוחה את הפירעון תמורת ריבית). כפי שכתבתי למעלה, במסגרת הוצאה לפועל לדעתי זה קל יותר, כי הריבית זה בעצם קנס שהמדינה מטילה ואז ניתן אולי להניח שזה עונש ולא ריבית (שנוצרת מסיכום הדדי ביניכם. קציצה).

לגבי עמותה יש אולי מקום להקל יותר. יש שכתבו שעסקים ובנקים אינם בכלל איסור ריבית. אמנם רוב הפוסקים לא מקבלים את זה באופן גורף אבל יש בזה היגיון. אבל בעמותה אני בספק האם דינה כעסק, שהרי זה לא מוקם לצורך רווחים ולכן יש מקום לדמות זאת דווקא לאדם פרטי. עצם זה שמדובר בתאגיד ולא באדם זו אכן קולא, אבל חלשה יותר. לא יודע אם נכון להתיר מצד זה.

היתר עסקה צריך להיעשות לפני ההלוואה (כי רק אז הכסף שמועבר יכול להיחשב כעסקא ולא הלוואה). כמובן שאם אתה עושה היתר עסקה כעת ועכשיו יוצר הלוואה חדשה עם ריבית (דחיית פירעון עם קנס) באופן המותר שפיר דמי. אבל אז אסור לקבוע זאת כקנס פיגורים אלא לבצע זאת כמו עסקא שמעבירים לך רווחים (וגם הפסדים). זה תלוי בפרטי ואופן היתר עסקא וצריך לבדוק עם מומחים לדבר איך בדיוק עושים זאת.

השאר תגובה