בחירה חפשית

שו”תקטגוריה: מחשבהבחירה חפשית
י' שאל לפני 2 שבועות

שלום וברכה
שמעתי את השיעור שלך היום על בחירה חפשית, ותודה רבה עליו.
טענת שבעולם דטרמיניסטי אין משמעות לטיעון שהעולם דטרמיניסטי, כיוון שטענה זו בעצמה כפויה עלינו, וזה כמו מחשב שמוציא תוצאות אקראיות. טיעון זה מופיע גם בספרך מדעי החופש.
 
הבה ונאמר שהשאלה היא שאלה, אז מה הפתרון? – הרי אם יש בחירה אז יכולנו גם לחשוב אחרת, ומה נותן את התוקף למחשבתנו?
 
אפשר להבין את טענתך כטיעון פסיכולוגי, כלומר: כבר התפלפלנו מאות שנים בעניין תורת ההכרה, והתשובה שיצאה בסופו של דבר (מה שידוע לי) שזו מחשבתנו ואין לנו מחשבה אחרת שנוכל לדון לפיה (ואת תשובה זו אמרנו מדעתנו, וחוזר חלילה).
קאנט ושות’ אולי אחזו אחרת, אבל זה בערך מה שכתבת בשתי העגלות, וזה מה שאני חושב בעניין (לא נראה לי שהנוסח המדוייק של תורת ההכרה משנה כרגע).
כעת יושב האדם וחושב לעצמו: אז מה? – אז הכל שטויות, ואני נמצא בתוך קופסא שאין לי דרך לצאת ממנה? – ע”ז באה התשובה שיש הזדהות עם מחשבתנו – אנו לא מרגישים רע עם מה שאנחנו חושבים וטוב לנו עם זה.
כטיעון אונטולוגי אני לא רואה מקום לטענה זו.
אמרת בסוף דבריך שאפשר אולי להגדיר את המושג שיקול דעת באופן אחר (לדוגמא כמו שאדגים בהמשך דברי) ואז אין ראיה לטובת הבחירה (מהשיקול הזה).
אוסיף ואומר: כבר הארכת בספרך שלא על כל דבר יש בחירה, אלא רק בדברים של שיקול דעת. וכעת אשאל: האם יש לאדם שיקול דעת האם לחשוב את מה שהוא חושב או לא? – אני מבין שלא, וא”כ יוצא שאם השאלה היא שאלה, אז הפתרון הוא לא פתרון.
]הראשונים נחלקו אם יש מצות אמונה, וחלקם טענו שלא יכולה להיות מצוה על דבר שאינו ביד האדם.
מי שסובר שיש מצוה על אמונות, אני מבין שהמצוה היא על העלאת הצדדים הרלוונטיים לדיון, כלומר כיוון שמדובר בנושא חשוב – אמונה – לכן אתה צריך להתאמץ  ולחשוב ברצינות על העניין, ולא לפטור את עצמך ממחשבה על העניין.
 ר’ חסדאי באור השם כתב שאין לאדם בחירה על מחשבותיו, ואם יש מצוה ושכר על אמונות, זה על השמחה באותן אמונות או הצער עליהן. – כשר’ חסדאי אומר שאין בחירה על מחשבות, הכוונה היא שאפילו את ה’אפשרי בבחינת עצמו’ אין על המחשבות, ולכן התשובה שלו שטבע האפשר ‘נמצא בבחינת עצמו ומחוייב בבחינת סיבותיו’ קיימת על מעשים ולא על מחשבות, ולגבי אמונות הוצרך לתשובה חדשה.
רבים התקשו בהבנת דברי ר’ חסדאי הכפולים – פעם עונה שטבע האפשר נמצא בבחינת עצמו ומחוייב בחינת סיבותיו, ופעם עונה על השמחה במצוות, ויש חוקרים שאמרו שזה שתי שכבות באור השם.
יש כאלו שציטטו את ר’ חסדאי שתשובתו היא שאין השכר על מעשה המצוה אלא על השמחה בהם. כאמור זו טעות, את תשובה זו הוא לא עונה על מעשי המצוות, אלא על המצוות התלויות באמונות.
הארכתי בכ”ז כדי להדגים ולהבהיר שעל המחשבה בעצמה – כלומר מה המסקנה בנתונים א’ וב’, אין בחירה {גם אם המסקנא היא באופן אינטואיטיבי ולא לוגי, אני לא חושב שאפשר לבחור את האינטואיציה. אפשר אולי לבחור אם להכריע כאינטואיציה או כלוגיקה – כשהן סותרות}.] 
בנוגע לשאלה (אם המחשבה כפויה עלינו, אז למה להאמין לה), אני לא מוטרד ממנה כ”כ. כמו שכתבתי – זו מחשבתי היחידה, ואין לי אפשרות לבדוק אותה מבחוץ, ואותה מחשבה שמלמדת אותי על העולם, מלמדת אותי שהיא אמתית – כלומר שבמציאות שלנו אפשר ‘לסמוך’ עליה.

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 2 שבועות

שלום רב.
 
שיקול דעת משמעותו שאני מחליט אחרי שקילת הצדדים. כשאתה שואל שאלה מסדר שני, מי אמר ששיקול הדעת שלי נכון, אין דרך לענות על כך. אבל אני חש שהוא נכון. בעולם דטרמיניסטי אין כל משמעות לתחושותיי. הסברתי זאת בספר באריכות.
אני כמובן לא מתכוון לטיעון פסיכולוגי אלא אפיסטמולוגי. בהחלט יש לאדם שיקול דעת לחשוב את מה שהוא חושב. זו המשמעות של שיקול דעת. על שאלות מסדר שני, ראה לעיל.
דברי רח”ק נדונו בקצרה בשיעור שלפני זה. אבל זה לא נוגע אלינו. גם אם אקבל את טענתך שהוא חושב שהמחשבות שלנו כפויות עלינו, אני לא מסכים. מה הטענה?
אני לא חושב שאתה אמור להיות מוטרד מהשאלה. השאלה היא מה אתה עונה עליה, גם אם אינך מוטרד. מה שאני טוען תלוי בהנחה שאתה מניח שמה שאתה חושב הוא אכן נכון. אם אתה לא חושב שזה נכו ןאלא רק מועיל – לבריאות. אז טענתי לא פונה אליך.

השאר תגובה