ביקורות על דואליזם

1. כן, ברור לי שעוד חוקים נשברים. אני שואל על חוק שימור האנרגיה כדי להבין משהו ספציפית עליו- האם זה אומר שהאנרגיה (וכך למעשה החומר) בעולם בגדילה מתמדת? או שאולי נכנסת אנרגיה מהרוחני לפיזיקלי, ואז היא גם יוצאת במעבר בין הפיזיקלי לרוחני (וכך סך האנרגיה יחסית נשמר)?
2. לא, בכלל לא הנחתי זאת. להיפך- מאחר והקשר הוא לא מרחבי (זו ההנחה שלי), אני שואל על טיבו. למה המצבים הנפשיים שלי משפיעים על החומר שהוא המוח שלי, ולא משפיעים על המוח שהוא של מישהו אחר? מאחר והאינטראקציה היא לא מרחבית, איך הנפש שלי "בוחרת" להשפיע דווקא על חומר מסוים שנמצא במקום מסוים (המוח שלי), ולא על חומר אחר?

1.בספר הסברתי ששימור האנרגיה הכללי נשמר. אדם אוכל וישן וצובר אנרגיה ואז מוציא אותה.
2. כתבתי נקודתית, לא סתם מרחבית.יש קשר בין נשמה לגוף מסוים. לא הבנתי מה השאלה.

1. כשאתה אומר כללי, אתה מתכוון לאנרגיה הרגילה בעולם החומר, נכון? כלומר לא כולל איזה שהיא אנרגיה "רוחנית".
אם כך, זה נשמר כי, כמו שאמרתי, יש הכנסת אנרגיה על ידי גרימה נפשית-פיזיקלית, והוצאת אנרגיה על ידי גרימה פיזיקלית-נפשית?
2. אנסה לחדד- הקשר בין הנפש לבין הגוף יכול להיות מכל מיני סוגים. דואליזם אינטראקציוניסטי טוען לקשר סיבתי ביניהם. השאלה שעולה פה היא, איך הקשר הסיבתי מתקיים דווקא בין הגוף שלי לנפש שלי, ולא בין גוף אחר לנפש שלי? הרי הכאב שלי הוא כמו כאב של מישהו אחר, זה לא משהו שונה בטיבו. ולכן, מה ההסבר לכך שהכאב שלי גורם דווקא דברים בגוף שלי? כאמור, בממד הפיזיקלי אין בעיה- ההסבר לכך שנוירון אחד משפיע סיבתית על נוירון אחר במוח שלי ולא במוח אחר הוא שהם קשורים בקשרים פיזיקליים מרחביים. בממד הרוחני, אין קשר כזה, ולכן השאלה מתעוררת.

1. נכון. אבל אין צורך להניח שהכנסת האנרגיה היא על ידי גרימה פיזיקלית נפשית (זה יכול להיות נכון אבל בין בזה שום צורך). אדם אוכל וזה נותן לו אנרגיה (חומרית). את האנרגיה הזאת הוא מוציא כתוצאאה מהוראה של הרצון. זה הכל.
2. לא חידדת כלום. את זה גופא הסברתי כבר. אתה מניח משום מה שאין קשר כזה. אבל יש.
מיציתי.

תודה על התשובות. רק משהו אחרון בנוגע לסעיף 1- כתבת שכמות האנרגיה הכללית בעולם החומר נשמרת, אבל אז הכנסת דוגמה עם אוכל. האם המשחק בין הוצאת והכנסת האנרגיה לא צריך להיות רק רוחני-פיזיקלי, ולא בעולם הפיזיקלי? הרי אם אני אוכל אני לא באמת "מכניס אנרגיה" אם מתסכלים על האנרגיה ביקום, שכן האוכל החומרי נכנס לגוף שהוא חומרי ולא יוצא משם לנפש. לפי מה שאני מבין, הוצאת אנרגיה חייבת להיות מהפיזיקלי לנפשי (למשל שירי של נוירונים גורם לכאב), והכנסת אנרגיה חייבת להיות מהנפשי לפיזיקלי (למשל שרצון גורם להזזת אלקטרון).

לא רואה שום צורך בהנחה הזאת. האוכל שמתפרק מכניס לגוף אנרגיה. כעת באה הוראה מהרצון לגוף שירוץ למשל. האנרגיה לריצה לקוחה מהאוכל שאכלת. איני רואה שום סיבה להניח מעבר ל"אנרגיה רוחנית" או משהו כזה ולהיפך. שימור האנרגיה הוא תכונה של העולם הפיזיקלי ושם זה יכול להישמר.