ביקורת
מתוך ביקורת שכתב אחד:
"וכאן אחת הנקודות שהכי צורמות לי אצל אצל הרב זה שהוא כול הזמן מתעקש שאם אי אפשר להסביר ולהמשיג דבר בדרך רגילה הוא נונסנס.. לדעתי זה דבר שמאוד חסר אצל הרב ההבנה שיש רבדים שמצריכים עבודה רוחנית כפשוטו ולא עבודה שכלית מושגית.."
מה הרב אומר?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים החדשים למייל שלכם.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים החדשים למייל שלכם.
האם אי אפשר לצייר שיש תכנים שאי אפשר לבטות אותם במילים? לדוגמא חיים? אהבה? ובעצם בכלל תכנים מהותיים לא נתנים להגדרה מקיפה רדוקציוניסטית.. אני חושב שבהרבה נושאים כמו תפילה, נבואה, דבקות, אולי אפילו דברים של רוח ההלכה (אני יודע שכאן אני יקפיץ אותך) שימוש תח ', שום דבר מהם לא מסתכם בהגדרות.. יש שם דברים שהם קיימים ומשמעותיים בלי שנוכל לדבר והגיד אותם מספיק.. אין בזה משהו?
סליחה שאני קופץ לדיון,
לכאורה זאת לא מחלוקת אלא דרך הסתכלות על העולם- התבוננות שכלית והתבוננות חווייתית.
אני לא חושב שהרב כופר בכך שיש חוויה אלא שצריך להבין מה היא אומרת.
בהחלט יש תכנים שקשה לבטא במילים. אבל זה נכון לכל מושג יסודי. הרי כל הגדרה משתמשת במושגים ובהכרח יש סט של מושגי יסוד שאותם אי אפשר להעמיד על מושגים יסודיים יותר. אבל בכל מקרה אפשר להנהיר את הדברים. השימוש בחוויות רוחניות ושאר ירקות בהקשרים אלו משמש ככסות לעצלות. ברור שאני יכול חוות אהבה, אבל כשאני מדבר על אהבה אני חייב להנהיר למה כוונתי. דרך השלכות או ביטויי אגב או בכל דרך אחרת. יתר על כן, אהבה היא מושג שמוכר לכולנו ולכן סביר להשתמש בו כמושג יסודי בלי להגדיר אותו.
הקפדתי וכתבתי שזו לא חייבת להיות הגדרה במובן המתמטי.
אני מבין אבל עדיין לא מסכים איתך שאין משמעות לעבודה רוחנית מהותית בלי קשר ליכולת המשגה והנהרה.. לדעתי אין שום יכולת ליצור מושגים ובוודאי ערכים בלי אותו קשב ראשוני חסר יכולת ביטוי ברמה האינטלקטואלית.. לא כן?
לא כן.
צריך את הקשב הראשוני אבל אם אינך יודע לבטא אותו קיים בנפשך את ציוויו של ויטגנשטיין בסוף הטרקטט: על מה שאין לדבר עליו על אודותיו יש לשתוק.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer