בית סוהר, ענישה ודטרמיניזם

שו”תקטגוריה: כלליבית סוהר, ענישה ודטרמיניזם
שואל שאל לפני 5 שנים

שלום הרב,
ראיתי שכתבת בספרך “מדעי החופש” שלפי השקפת העולם הדטרמיניסטית אין מקום לבתי סוהר, עם זאת, לא ראיתי שם סיבה לכך פרט למשל למקדחה שפועלת בצורה סיבתית ולכן לא נעניש אותה אם תפסיק לעבוד (לא גמרתי את הספר, אולי יש הסבר אחר בהמשך אז סליחה מראש).
קודם כל, אסביר למה לפי הבנתי בתי כלא בכלל קיימים, אצטט את ויקיפדיה (מאסר) “מאסר ממלא ארבע מטרות: הרחקה, הרתעה, ענישה ושיקום. היכולת לכלוא אדם כעונש נועדה למנוע את הסיכוי לביצוע פשעים. לכן, בתי הסוהר הם חלק מהעונש של אנשים שחורגים מהגבולות החוקיים. בתי סוהר גם מגינים על החברה בכך שהם מוציאים ממנה את אותם אנשים שעלולים להוות סיכון לאחרים. לבתי הסוהר יש גם תפקיד שיקומי כאשר במהלך תקופת הכליאה מנסים לשנות את טבעם של הכלואים ובכך להקטין את הסיכוי שהם יפשעו שוב לאחר שישוחררו”.
הרחקה, הרתעה ושיקום הינם שיקולים הקיימים גם אם האדם נטול בחירה חופשית (הרתעה היא שיקול תקף גם בעונשים אחרים שאינם מאסר). בנוגע למקדחה: הרחקה – אכן נהוג להרחיק מהחברה מקדחות מקולקלות, לא שמים אותן בכלא אבל כן בפח. הרתעה – אין מקום לשיקול ההרתעה בסוגיית הענשת מקדחות, המקדחות לא ירתעו אם יענישו אותן או אם יענישו מקדחות אחרות וזה לא יגרום להם לעבוד טוב יותר (בשונה מבני אדם). שיקום – גם זה נהוג אם כי לא קוראים לזה “שיקום” אלא “תיקון”.
השיקול היחיד שנראה שלא קיים הוא “ענישה”, כדי להסביר טוב יותר נצטט שוב את ויקיפדיה (ענישה — מטרות הענישה)  “הענישה אמורה להרתיע את מפר הכללים מלחזור ולבצע את מעשהו פעם נוספת, ואף לשמש כדוגמה להרתעת עבריינים פוטנציאליים אחרים. סיבה נוספת לענישה היא תחושת הצדק האינטואיטיבית הגורסת שיש לפגוע בעבריין במידה השקולה למידת הנזק שגרם לחברה*”.
שוב רואים את ההרתעה וגורם נוסף שהוא “תחושת הצדק” (לעיתים נשמעות טענות כמו: “מגיע לעבריין לסבול אחרי מה שגרם”), לכאורה אין צדק בהענשת פושע אם הוא לא “אשם” בפשע ופעולותיו נגזרו עליו מבריאת העולם (לא מגיע לו) וכאן הפושע דומה למקדחה. אלא שגם כאן יש הבדל ברור בין מקדחה לאדם, בעוד שלרוב האנשים יש תחושת צדק שלפיה צריך להשיב לפושעים כגמולם (לי אין אבל זה לא משנה לדיון), לא שמעתי על אנשים שחושבים שיש צדק בהענשת מקדחות. לכן גם הטיעון הזה לא תקף, אם שולחים אנשים לכלא בשביל להשביע את תחושת הצדק שיש לחלק מהאנשים, אין זה משנה אם לאדם יש בחירה חופשית או לא. השאלה היא האם זה צודק בעיניהם (השופט, מערכת המשפט, הציבור) להעניש אותו, ולכן אם הם חושבים שלאדם יש בחירה חופשית וזה צודק לשלוח אותו לכלא, זו אכן סיבה (אם כי לדעתי לא הכי טובה) לעשות זאת בין אם יש לו בחירה חופשית ובין אם לאו. 
*ברצוני להעיר שאני רואה סיבה נוספת לפגוע בעבריין במידה השקולה למידת הנזק שגרם לחברה – אם הוא יסבול ויבין את הנזק שגרם, זה אולי יגרום לא להרהר שוב בנכונות המעשים שלו ולחזור בתשובה (גם כאן זה לא משנה אם יש לו בחירה חופשית).
אשמח אם תאיר את עיני.

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 5 שנים

אני כבר לא זוכר את הקטע ההוא, אבל טענתי העיקרית היא ביחס לענישה ושיפוט ולאו דווקא כליאה. יתר על כן, גם הכנסה לכלא לא מתבצעת אם הנאשם פעל מתוך דחף לאו בר כיבוש או בנסיבות שאינן בשליטתו. אבל הדטרמיניסטים טוענים שזהו תמיד המצב.
ככלל, הסברתי שם שאפשר לענות שגם השופטים והחברה פועלים בעל כורחם, ולכן ההכנסה לכלא גם היא נעשית לא בגלל הצדקה כזאת או אחרת. לכן אני מדבר בעיקר על ההצדקה לגינוי ושיפוט.

איתי הגיב לפני 5 שנים

אבל גם הגינוי והשיפוט נעשה מתוך דטרמיניזם.

איתי הגיב לפני 5 שנים

וגם המושג ‘הצדקה’ לא ייתכן במונחים דטרמיניסטיים.

מיכי צוות הגיב לפני 5 שנים

אם זה מה שאתה חושב אז באמת אינך שופט ולא מגנה. אני מדבר למי שכן סבור שהוא שופט ומגנה. הכל מוסבר במחברת הרביעית בח”ג. אגב, גם הדטרמיניזם התקבל בכלים דטרמיניסטיים (או אולי אחרים ואתה כפוי לחשוב כך).

שואל הגיב לפני 5 שנים

אני לא בקי במערכת המשפט ואני לא יודע מה קורה בפועל ואת מי מחליטים להעניש ואת מי לא. אבל בכל אופן אני יכול לראות סיבות לא להעניש אדם שפשע בנסיבות שאינן בשליטתו, זאת משום ש:
הרתעה – ההרתעה לא תועיל, גם אם יפשע שוב כנראה שזה יהיה בנסיבות שאינן בשליטתו ולכן הרתעה לא תעזור.
שימוש כדוגמה לאנשים אחרים – יש מספיק דוגמאות, אנשים מבינים שהמצב שונה אצל חולי נפש ולכן הם לא נענשים, אבל אם הם בעצמם יפשעו הם כן עלולים להיענש. לגבי חולי נפש אחרים – אין טעם לשמש להם דוגמא, זה לא יעזור.
שיקום – אין מה לשקם האדם לא “מרושע” / אי אפשר לשקם כי האדם לא יכול לשלוט בדחפיו.
תחושת הצדק האינטואיטיבית – אני לא יודע מה היא אומרת אבל נראה לי שרוב האנשים חושבים שזה לא צודק להעניש משוגעים שלא אחראים למעשיהם, או לפחות חושבים שזה פחות צודק מלהעניש אדם שאינו משוגע.
יחד עם זאת, יכול להיות שכדאי לכלוא אותו בכל אופן כדי להגן על הציבור (הרחקה). צריך לדון בכל מקרה לגופו, האם הסבל שייגרם לו בכליאה שווה את הנזק שיימנע מהציבור, או לא.

הדטרמיניסטים אומנם טוענים שתמיד אדם לא אחראי למעשיו, אבל בכל זאת המצב לא דומה לפושע עם הפרעות נפשיות.
אדם רגיל אפשר לשכנע לפעול אחרת, למשל באמצעות ענישה שבכוחה להרתיע אותו. אבל אדם משוגע לא ניתן לשכנע כי הוא לא פועל בצורה הגיונית, לכן אין הגיון להעניש אותו, הדבר דומה להענשת מקדחה, המשוגע בדומה למקדחה לא ישנה את מעשיו אם נעניש אותו.
אמנם כל האנשים פועלים מתוך דחף לאו בר כיבוש או בנסיבות שאינן בשליטתם אבל עדיין ניתן לבלום את הדחפים האלו על ידי יצירת דחפים אחרים מהצד השני, כמו למשל הרצון לא לשבת בכלא שיכול לגבור על הרצון לגנוב, ואז האדם לא יוכל לפשוע (זה לא יהיה בשליטתו, יהיה לו דחף לאו בר כיבוש להשאר חופשי/לא להיענש). לעומת זאת, על חולי נפש לא ניתן להשפיע, הדחף של קלפטומן לגנוב יהיה חזק יותר מהדחף להשאר חופשי ולכן ההרתעה לא תעזור במקרה הזה.

מיכי צוות הגיב לפני 5 שנים

ממש לא נראה לי. גם אדם לא שפוי ניתן להרתעה, כלומר תכנות מחדש. בכל אופן אין קשר חד ערכי בין זה לאי שפיות (זה תלוי בסוג).

שואל הגיב לפני 5 שנים

א. אם כן למה לפי דעתך לא מענישים אנשים לא שפויים שניתנים להרתעה?
ב. ולמה אם לאנשים באופן כללי אין בחירה חופשית זו סיבה לא להעניש אותם?

מיכי צוות הגיב לפני 5 שנים

א. כי לא מגיע להם. עונש בא על אשמה.
ב. לא אמרתי שאין סיבה להעניש אותם אלא שאין סיבה לשפוט אותם. העונש במקרה כזה יהווה תכנות מחדש.

שואל הגיב לפני 5 שנים

א. למה עונש בא על אשמה? ציטטתי את ויקיפדיה “הענישה אמורה להרתיע… לשמש כדוגמה… תחושת הצדק האינטואיטיבית…” האשמה לא מוזכרת ולא ראיתי שחלקת מקודם על הציטוט מויקיפדיה (אולי זה חלק מתחושת הצדק האינטואיטיבית?).
ב. לא הבנתי, אתה רוצה להעניש אותם בלי משפט? ומה רע בעונש שמהווה תכנות מחדש (הרתעה)?

מיכי צוות הגיב לפני 5 שנים

א. אתה יכול לצטט ככל שתרצה. זו העובדה וזה ההסבר שאני מציע לה. אם תתמקד יותר, תחושת הצדק קשורה לאשמה כמובן. ככלל, מכיון שכתבת שאינך בקיא במשפט רק אומר לך שפעמים רבות בספרות התיאורטית מובאות כמה וכמה גישות, אבל בפועל יש גישה שלטת דומיננטית. כך זה ברבים מענפי המשפט וגם בתורת הענישה.
ב. אין כל רע. אלא שכפי שהראיתי עובדתית בשטח עונש אינו רק זה.
אני מדבר על עובדות והסברן ולא על הצהרות והנחות והערכות למטרות הכלליות של הענישה.

השאר תגובה

Back to top button