בשר בדגים ולספרדים דגים בחלב

שו”תקטגוריה: הלכהבשר בדגים ולספרדים דגים בחלב
ראובן שאל לפני 6 שנים

שלום הרב מיכי,
היות והמקור לאיסור אכילת בשר ודגים הוא מונשמרתם שיש חשש שאכילה זו תגרום לצרעת ואיסור אכילה זה מופיע בס’ קט”ז שו”ע יור”ד (ושם הסימן מושתת על איסורים מהסיבה הנ”ל) האם ישנו עניין להמשיך באיסור זה היום לאור העובדה שאני לא שמעתי חשש זה מעולם הרפואה של ימינו. הרי כל הסימן הנ”ל בעצם אומר שכל מה שהרופאים טוענים שמזיק יש לימנע מלעשותו וכל מה שהם אומרים שלא מזיק הוא מותר(ודבר זה בוודאי מורה על איסור סיגריות).
ולגבי דגים בחלב אף המקור של הספרדים לא ברור היות והב”י הראשון שהזכיר עניין זה ורב מוחלט מהנ”כ בשו”ע פ’ שכוונתו לגבי דגים וחלב, ורק הפוסקים הספרדים ממשיכים ממנהג זה אף שחלקם הבחינו שאין בכך סכנה (אמנם בפחד יצחק כתב שדבר ידוע שלשתות חלב אחר דגים אין סכנה גדולה מזו), לכאו’ המנהג הזה התחיל מתישהו בקהילות הספרדים ולכן דווקא הם פ’ את כוונת ב”י כפשטותה. ולגבי דגים וחלב מחמת שאני אשכנזי אינני נוהג בכך ורבו פעמים שאחר טונה שתיתי כוס חלב ולא נכנסתי לשום סכנה האם אין המקום לומר שאין בזה שום איסור?
 
 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 6 שנים

כמה הערות:
יש פוסקים שטוענים שהאיסורים הללו לא תלויים בהערכה של מומחי רפואה. אולי יש בהם עניין סגולי. אנוכי הקטן נוטה לדעה שאם אין בזה סכנה אין חובה לשמור זאת. ואפילו אם מקור האיסורים הללו בגמרא ולכאורה קי”ל שדבר שבמניין צריך מניין אחר להתירו, הרי זה כקביעה בטעות (השינוי נובע מהערכה שהקביעה מראש היתה בטעות ולא שהשתנה המצב, כמו תקנה שבטל טעמה).
הקפדה על דגים בחלב היא ממש אבסורדית, שכן אם יש בזה סכנה היה עלינו לחייב גם את האשכנזים בזה (לכאורה אצלם רק חסר ידע על הסכנה וזה לא תלוי במנהג). וכבר ידוע שמקור דין זה הוא בב”י ואין לו מקור ממשי קדום ולכן שם נראה לי פשוט שאין להקפיד בזה.
הערה כללית. כאשר מדובר על סכנה יש רמות שונות של סכנה. העובדה שעשית משהו ולא קרה לך כלום לא מוכיחה מאומה. זה כמו שנסעת במהירות 150 קמ”ש ולא היתה תאונה. האם זה מוכיח שאין בזה סכנה? מאידך, קביעת רף הסכנה היא שאלה שלא מסורה למומחים. לכן העובדה שמומחים אומרים שסיגריות מסוכנות לא אומרת בהכרח שיש איסור. פוסקים רבים תולים זאת באדם הסביר (האם הוא חושש או לא). ראה על כך במאמרי כאן:
https://mikyab.net/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94-%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%94%D7%99-%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%AA/ 

ראובן הגיב לפני 6 שנים

שלום הרב, תודה על התשובה.
אני קצת חיפשתי ולא זכור לי שמצאתי אחד שאוסר בשר ודגים על סמך עניין אחר, אשמח אם הרב יפנה אותי (כן מצאתי לגבי דגים וחלב, שאחד מן הפוסקים הספרדים (לא בני זמננו) כתב שעל אף שלא נראה לו שיש חשש מחלה בדבר הואיל ויצא “מפי המלך הלא הוא מרן” יש להקפיד, ואני תמהתי שהרי גם אם נאמר ש”המלך” אכן התכוון לאיסור דגים וחלב אזי כוונתו לדמות את זה לבשר ודגים, ושם כאמור לא מצאתי אחד שאוסר בגלל עניינים אחרים).
לגבי האבסורד שהרב מצא בדגים וחלב, אולי אפשר לומר שגוף אנשי עדות המזרח מגיב שונה ביחס לדגים וחלב? ולנו אכן זה לא מסוכן.
ותודה על ההפניה, באמת בעיקר השאלה לא הסתמכתי על “המעשה שהיה” אלא על כך שלא מצינו מבני העולם שנזהרים בכך מחמת סכנה רפואית.

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

מה פירוש על סמך עניין אחר? הם מפרשים את הסכנה שעליה דיברו חז”ל כסכנה רוחנית. ה לא עניין אחר.

לגבי גופם של אנשי עדות המזרח, עד היום לא שמעתי על ממצאים בכיוון זה ואני בספק רב האם יש בהם ממש.

מושה הגיב לפני 6 שנים

מה הכוונה סכנה רוחנית , האם כמו שאוכלי “מאכלות אסורים” נטרפת דעתם או משהו אחר…

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

משהו כזה.

ראובן הגיב לפני 6 שנים

בגמרא בפסחים (עו:) מבואר שהאיסור הוא או משום ריחא (ריח הפה) או משום דבר אחר ופ’ רש”י צרעת, לא מצאתי מישהו שמפרש שהכוונה לסכנה רוחנית (או שמא תפרש צרעת רוחנית?)

מושה הגיב לפני 6 שנים

אותו דבר כי צרעת באה מהפה גלל לשון הרע. בעקיפין זה אותו דבר.

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

שלום רב.
כל הפוסקים מביאים שאסור משום צרעת (ראה שו”ע יו”ד סי’ קטז ס”ג, ובש”ך וט”ז ושאר נו”כ שם. וראה שם שחילקו בין בישול שמסוכן לצלייה שעושה ריח). ראה דיון בערוה”ש סי/ קטז על סכנות בכלל, ובס”י שם על בשר ודגים.
בימינו מקובל שאין בזה סכנה, ולכן השמרנים מתחלקים לשניים: 1. אלו הסוברים שיש בזה סכנה והרפואה לא מבינה אותה (ההנחה היא שחז”ל לא טעו בדברים כאלה). 2. אלו שמפוכחים יותר, אבל עדיין שמרנים. אלו הרבה פעמים תולים זאת בסכנות רוחניות (בעקבות הגר”א שהסביר כך את דין בטל טעם לא בטלה תקנה שיש טעמים נסתרים).
איני רואה טעם לעשות חיפושים לדבר שאיני מסכים לו. אפשר לחפש לבד ברשת. רק אעיר שעל הצרעת עצמה כבר כתבו רבים שהיא מחלה מסיבות רוחניות. לכן על פניו לא מופרך לטעון שדגים ובשר הם סכנה רוחנית שמביאה לצרעת. ואכתי לא נראה לי שלזה הכוונה.

ראובן הגיב לפני 6 שנים

א”כ כפי שאני מבין גם הרב חושב שאין צורך גדול להקפיד בזה.
נ.ב. אני חושב שפה לפי השמרנים מהסוג המפוכח יותר יש להתיר, כפי שיש להתיר מים מגולים בימינו היות ובטל הטעם (כמבואר שם בשו”ע) ולא שייך בהם הדין של בטל הטעם לא בטלה התקנה כמבואר שם בכל הנ”כ.

מושה הגיב לפני 6 שנים

כבוד הרב מה לגבי בטל הטעם של מתיא וירקא גם התבטל בימינו?

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

אכן.

מושה,
הוזכרו כאן דברי הפוסקים שכתבו שכאן לא שייך בטל טעם לא בטלה תקנה, כי מדובר בסכנה שזו הערכת מציאות. מתיא וירקא הוא דין ולכן לגביו לא כתבו זאת.
יתר על כן, לפי הידע שבידינו כיום התקנה מעיקרא היתה בטעות, שכן לא היתה סכנה בזה גם בימיהם. כנראה שזה לא שהמציאות השתנתה אלא היתה טעות מדעית-רפואית. משא”כ במתיא וירקא.
אמנם לדעתי האישית בהחלט יש מקום לשקול ביטול גם בדין מתיא וירקא, ואכ”מ.

מושה הגיב לפני 6 שנים

אני תמיד חשבתי שהיתה בעיה להשאיר גופה יומיים בעבר אבל בימינו אין בעיה כזו בגלל קירור (אגב מה עושים עם מת שנפטר בליל שבת בביתו, ההלכה מתירה לקיחתו לבי”ח וקירורו בשבת?)
כאתה אומר שהתקנה היתה מעיקרא בטעות אתה מדבר על המים המגולים? (כי ממה שלמדתי זה שאולי נחש שתה ו”נפל מהארס שלו במים)
אז מה עושים בדין כזה, מדוע צריכי לדון בזה ולא לבטלו מיד בין אם זה דין ובין אם זה בטל מעיקרו…
מהי הטעות המדעית רפואית?
האם אתה חושב שמאז המצאת המקררים למתים יכלו לבטל דין מתיא וירקא?
איך זה ישפיע ועל מה אילו יבטלו דין זה!

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

מים מגולים זה סיפור אחר, שכן בתקופתם אכן היו נחשים ואולי היתה סכנה. זו לא טעות מעיקרא. אבל הסכנה בבשר ודגים כנראה מעולם לא היתה קיימת.
לגבי מתיא וירקיא כתבתי שיש לדון. בפשטות זה מצב של ביטו להטעם, אבל יש מצבים שבהם כשבטל הטעם כן מבטלים את התקנה. ראה בפרק האחרון בספרו של נריה גוטל, השתנות הטבעים, עשרות מקורות לזה מהראשונים.

מושה הגיב לפני 6 שנים

האם יש הבדל בין תקנה לבין דין?
מי צריך לדון ? פוסקי הדור? אתה רומז שהם יעשו את ההשלכות שלהם ויוסיפו סברותיהם ויגיעו למסקנות עם הלכות מתאימות?
אז כנראה שקה איזה מקרה שמישהו אכל בקר ודג וקרה לו משהו … וייחסו את זה לאכילתו. ואולי טעו.

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

יש הבדל בין סכנה לבין דין.
אין מוסד פורמלי שאמור לדון. חכמי הדור אמורים להגיע למסקנה.

מושה הגיב לפני 6 שנים

אנחנו צריכים לשלוח להם מכתב או איך?
אם אני עובר על דבר שהיה נחשב (או לא באמת היה נחשב…) “סכנה” ולא קרה לי כלום- אז חטאתי? (ואם קרה לי אז … מה ההבדל המוסרי/העונשי
גם סיגריות זה סכנה אמיתית, למה יש חרדים מעשנים? על מה הם עוברים?
אגב יש צרעות שהן בגדר לא מטמאות, אולי לזה התכווין המשורר כ”סכנה”.
ומכיוון שממילא כולנו טמאי מתים אז מצורע זה זניח, נכון? אז נראה על פניו שגם דין סכנה לא שייך בבקר ודג.
טומאת מת זה פוגע בנפש? וצרעת פוגעת רק בגוף? נכון? אז צריכים לדון להכשיר פרה אדומה גם.

השאר תגובה

Back to top button