גר

אז לפי זה האם גוי שבא לפני ואומר לי ״אני רוצה להיות יהודי כי זאת הדת האמיתית, אבל אני יודע שאני אני לא אכול כשר״ האם מותר לגייר אותו ?

עקרונית אפשר, אבל בכלל לא בטוח שרצוי.

גר כזה לא ניראלי מתקבל כגר כלפי שמיא
לא במובן אם היה לו חלק לעולם הבא או דברים כאלה כי מי יודע.בטח לא אני .מה הקריטריונים ."להיכנס".לשם .אבל .למה שהקב"ה מלכתחילה ירצה שהיו בעם היהודי עוד יהודים חדשים שמראש שמים "פס" ובאים עם גישה שאין להם עניין בכלל לקיים את רצונו (כמובן תלוי עד כמה. גר ששומר את המינימליות המקסימלית של ההלכה .מין בעל בתים כזה ניראלי סביר שלא עובר על רצון הקב"ה גם אם הוא לא מושלם .אבל גר שמתגייר.ומתחבק ומתנשק ומחלל שבתות והדבר היחיד שהוא משנה באורח חייו זה רק כמה נרות שבת וחגים .אולי קידוש .ותפילות מדי פעם ..ניראלי שדי סביר להניח שמצב של גירות כזו .היא נגד רצון שמיים .)ואם הוא בכ"ז אדם שמאמין באמיתות התורה אבל פשוט עצלן מלקיימה אפילו במודל של בעל בתים .מדוע לא להישאר כבר גוי חסיד אומות עולם וזהו?.

מלבד שיקולים פרקטיים של עם מי להתחתן וכדומה .אבל אלו כבר ענינים שניתן למצוא להם פיתרונןת

זאת גופא הבעיה, איפה הגבול ?בודאי שהוא לא יקיים את כל התורה, אז למה לעבור על הלכה א מעכב אותו להתגייר והלכה ב לא ?

עניתי, ואחזור שוב: אין הבדל בין ההלכות השונות. קרא מה שכתבתי

הרב מיכאל,

תוכל בבקשה לתת דוגמה קונקרטית לאמירה של גוי עבור כל אחד מן המקרים הבאים:
1. מקרה שבו אסור לגייר אותו
2. מקרה שמותר לגייר אותו (אפילו אם לא בהכרח רצוי)
3. מקרה בתחום האפור (שלא ברור אם מותר או אסור)

תודה.

1. לא אסור אלא אי אפשר לגיירו: מי שלא מקבל עול מצוות. רוצה להתגייר לאומית בלבד.
2. כתבתי למעלה מקרה כזה.
3. אם לא ברור לך האם הוא לא מקבל עול מצוות או רק לא עומד בזה.

תודה.

לגבי 2, מניח שהתייחסת ל"אני רוצה להיות יהודי כי זאת הדת האמיתית, אבל אני יודע שאני אני לא אוכל כשר"?

אם כן, למה מותר (אף שלא בטוח שרצוי)? זה נשמע שהוא גמר בליבו שלא יקיים הלכה אחת, אפילו אם עקרונית, ההלכה הזו אמיתית מבחינתו. זה נשמע שהוא לא מוכן לקבל עול מצוות, אלא פשוט מוכן להכיר באמת הדתית של היהדות (מה שכל בן נח שמקפיד על 7 מצוות בני נח, כדבר ה', עושה ממילא לא?)

הסברתי. אם הוא מקבל זאת על עצמו ומבין שזה מחייב אותו, זה לא רק לומר שהיהדות היא אמת. גוי יכול לומר שהיהדות אמת אבל הוא עדיין לא מחויב כי הוא גוי. המתגייר, לעומתו, רוצה לקבל את המחויבות על עצמו אלא שיודע שלא יעמוד בה.

מחילה הרב, אבל משהו עדיין נשאר לי לא ברור. אם גוי יגיד "אני רוצה להתגייר על מנת שלא אקיים/אצליח לקיים אף הלכה", מותר לגייר אותו?

זה שהוא טוען מלכתחילה שלא יעמוד בהלכה מסויימת, מעלה ספק ברצון האמיתי שלו להתגייר.
למה להגיד משהו כזה מלכתחילה.. בוא תנסה ותראה, אולי כן תעמוד בזה? אין פה משהו שלכל הפחות מערער על רצונו להיות מחוייב במצוות?
לעומת, למשל, אמירה כמו "אני רוצה להתגייר, אבל סבור שיהיה קשה לי לקיים הלכה X". פה הוא מכיר בקושי אבל משתמע שינסה בכל זאת ורוצה לקיים.

מחול. לא הבנתי את השאלה. הכל הוסבר עד כאן. מה טעם לחזור שוב ושוב על אותו דבר? מה עוד שאני עצמי כתבתי שלא ראוי לגייר אחד כזה, אלא רק שזה תקף בדיעבד.

אני שואל איך זה תקף אפילו בדיעבד? להבנתי, זה מעיד על "חוסר רצינות" מצד אותו אדם לגבי מחוייבותו במצוות, ולכן מערער על תוקף הגיור.
אני כנראה מפספס משהו, ואשמחר אם תוכל להבהיר לי מה.

אתה כנראה מפספס את ההודעות שבהן הסברתי זאת היטב.