האם מותר להתעטף בטלית של בית כנסת ללא תכלת כשעולים לתורה

שו”תקטגוריה: הלכההאם מותר להתעטף בטלית של בית כנסת ללא תכלת כשעולים לתורה
אורן שאל לפני 2 שבועות

שלום הרב,
האם מותר להתעטף בטלית של בית כנסת ללא תכלת כשעולים לתורה?
בברכה,

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 2 שבועות

למיטב הבנתי עיטוף ללא תכלת הוא ביטול עשה. ומה שקי”ל התכלת לא מעכב את הלבן הוא כמובן שמצוות לבן קיימת ולא שמצוות ציצית קיימת (בהבחנה הזאת ראה באריכות במאמרי לשורש הי”א).
אמנם יש ספק האם זה באמת התכלית ופוסקים רבים טוענים שזה לא, ולכן החמרה כזאת יש לה מקום בעיקר אם יש לך אופציה אחרת. אבל אם הטלית היחידה שיש בביהכ”נ היא ללא תכלת, אולי יש סברא שבכל זאת כדאי להתעטף בה. אמנם עיטוף בטלית כשעולים לתורה אינו מן הדין אלא מנהג (וכל כיסוי שני שאינו טלית גם בסדר, כמו חליפה), ולכן אולי יש מקום להעדיף חליפה או סוודר.

בכל אופן, אם הדבר מעורר מהומות – בטח לא שווה.

*תוספת בעריכה מאוחרת*:
עד כאן דעתי. משום מה הפוסקים כותבים שממשנת התכלת לא מעב את הלבן עולה שיוצאים יד”ח גם בלבן ולכן יש להתעטף בלבן בלבד. בעיניי זה מופרך וחוסר הבנה במשנה, אבל כתבו זאת פוסקים חשובים. ראה למשל מה שמצאתי כאן באקראי מהרב אריאל (אבל יש עוד הרבה):
https://www.toraland.org.il/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%95%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA/%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%9C%D7%99-%D7%AA%D7%9B%D7%9C%D7%AA/

אורן הגיב לפני 2 שבועות

יש לי חבר שהעלה סברא שטלית של בית כנסת היא כמו טלית שאולה ולכן פטורה מציצית וממילא מתכלת. אבל אז ראיתי שו”ת באינטרנט שבו כתוב כך:
“השואל טלית מבית הכנסת חייב לברך בין אם עולה חזן או עולה לתורה. שכך טלית של בית הכנסת מיועדת שכל מי שלובש אותה היא שלו, ועוד מובא: שטלית של ציבור מחשבת כטלית של שותפים שיש לכל אחד חלק בה.”
וחבר שלה אמר על זה שבכל זאת ניתן להפקיר את החלק שלי בטלית הציבורית ואז זה חוזר להיות טלית מושאלת שפטורה מציצית.
מה דעתך על כך?

רוני הגיב לפני 2 שבועות

לכאורה מכיוון שבטלית זו לא ניתן על פי ההלכה לכפות הטלת תכלת שהרי אינה בבעלותך המלאה, לא גרע מהתקופה שבה לא ידעו מהי תכלת שבכל זאת לבשו לבן, כי מוטב לבן מאשר כלום.
מסתבר שכשיש אונס על התכלת (אונס מציאותי וכ”ש אונס הלכתי), עדיף לקיים לבן בלי תכלת מאשר לא ללבוש את הטלית כלל.

mikyab צוות הגיב לפני 2 שבועות

משום מה, חסרות כאן עוד תשובות לשאלה זו. הבאתי מהפוסקים שכתבו ללמוד ממשנת התכלת לא מעכב את הלבן שיש להתעטף בלבן לבד כשאין תכלת, וכתבתי שלא נראה לי כמותם.

לגבי הסברא של רוני,
זו כנראה סברת אותם פוסקים. לי לא נראה כן, מכמה טעמים:
א. אני יכול לבקש לשים בה תכלת (למה שיסרבו?).
ב. ואם תאמר שזה כעת לא בידי (כי לוקח זמן להטיל תכלת), מה יהיה הדין בטלית שלי ללא תכלת (כשעוד לא הטלתי). גם זה אונס מספיק?
ג. איני חושב שמצווה מותנה (ציצית מותנה בלבישת בגד של ד כנפות) של לבן מצדיקה ביטול עשה (של תכלת), גם אם זה ביטול באונס. מה עוד שמסיבה זו גופא ספק אם זה אונס. אתה לא אנוס כי יכולת לא לשים טלית ולא היית מתחייב בציצית בכלל. אתה עושה זאת רק כדי להרוויח מצוות לבן. אז זה לא אונס. אל תעשה ולא תיאנס.
ד. ניסוח אחר לג’: ניתן לומר כאן שעשה (דלבן) לא דוחה עשה (דתכלת). שוא”ת עדיף.
כבר הזכרתי (בקטעים שנשמטו משום מה) שפוסקים רבים וחשובים לא סוברים כך. אבל זו דעתי.

לגבי הסברא של אורן,
זה אולי אפשרי אם תפקיר. לגבי הברכה כנראה בכל זאת צריך לברך כי גם אם אינה שלך היא מיועדת לכל אחד שירצה ללבשה גם אם אינו בעליה.
אבל אני לא בטוח שמועיל כאן הפקר. הטלית שייכת לכל אחד מהציבור שמשתמש בה. אם אתה חלק מהציבור אתה בעלים על כורחך. אני לא חושב שאתה יכול להפקיר את חלקך ברכוש ציבורי כל עוד אתה חלק מהציבור (כי זה לא כמו שותפים). ואם אתה פורש מהציבור אז לא בטוח שאתה מתפלל במניין. ודמות ראיה לדבר מסוגיית ב”ב מג לגבי ס”ת שנגנב, שאין עדים שיעידו על כך כי כולם בע”ד. הגמרא אומרת ששניים יעזבו את הציבור כדי שיוכלו להעיד. ולמה לא אמרה שיפקירו את חלקם? לכאורה זה מפני שלא מועילה הפקרה כל עוד אתה חלק מהציבור. ראה שו”ע חו”מ סי’ ז סי”ב ונו”כ. נראה שהפוסקים שם לא מסתפקים בהפקרת החלק של הדיין בספר. דרושה הסתלקות מעשית. אמנם שם מדובר בנגיעה בדבר ולכן אולי די בשימוש כדי שייחשבו נוגעים, משא”כ בנדון דידן. ועדיין נראה לי שזה פשט הסוגיא שם וכך גם הסברא.

mikyab צוות הגיב לפני 2 שבועות

מעבר לזה לא ברור לי מה הרווח מההפקרה. אם הפקרת אז אתה לא מקיים מצוות ציצית, אז בשביל מה בכלל לעשות את כל זה? אל תתעטף וזהו.

ובאשר לסוגיית ס”ת שנגנב, יש כמובן מקום לתלות זאת בשני תירוצי הר”י מיגאש שם, האם פסולם לדון הוא מחמת היותם בע”ד או נוגע שחשוד לשקר. חשד לשקר לא תלוי בבעלות דווקא אלא בהנאה, ולכן פשיטא שלא תועיל הפקרה בלבד אלא דרושה הסתלקות. אבל פסול בע”ד הוא רק בבעלים ממוני, ולזה לכאורה היה די בהפקרה.

אורן הגיב לפני 2 שבועות

הרווח מההפקרה שזה יאפשר לי מצד אחד להתעטף בטלית ובכך להימנע ממחלוקת עם הרב/גבאי (שמצפה שאנשים יתעטפו בטלית כשהם עולים לתורה במנחה של שבת), ומצד שני, זה מציל אותי מביטול עשה דתכלת.

mikyab צוות הגיב לפני 2 שבועות

אם זו רק שאלה של הימנעות ממחלוקת, לדעתי אפשר להתעטף בה כפי שהיא ולסמוך על דעות הפוסקים הסוברים כך. אבל אפשר להפקיר (למרות שספק אם זה מועיל, וכנ”ל).

רוני הגיב לפני 2 שבועות

לגבי הנקודות הנ”ל:
א. כמובן, אם הם מוכנים אז טוב (ולא על כך דיברתי). אבל כידוע יש לא מעטים שמתנגדים להטלת תכלת מטעמים שונים. ואם הרב של הבית כנסת מורה לא להטיל תכלת – לא יטילו תכלת.
ב. כידוע יש מן הראשונים שאומר שאפילו נפסקה טליתו בשבת רשאי להמשיך להתעטף בה, שכן אין איסור על לבישת בגד ד’ כנפות ללא ציציות, אלא יש מצוות לקשור פתילים, ובשבת אסור לקשור (הפה שאמר לקשור, אמר גם לא לקשור בשבת. לפי שיטה זו ייתכן אפילו לומר שאם רוב השותפים מתנגדים להטיל לבן יהיה פטור (כי אסור לקשור בניגוד להסכמת הבעלים. ונראה שלא שייך כאן דין כופין על המצוות), ואצ”ל תכלת.
ג. אבל אפילו לשיטת הראשונים שטלית שנפסקה בשבת אסור ללבשה, קשה לומר זאת על תכלת, שאם כן מדוע כולם הטילו לבן כשלא הייתה תכלת בנמצא, או כשהייתה בנמצא אבל הייתה גזרת מלכות על שימוש בתכלת (גזרה זו אינה כשעת השמד שכן לא הייתה כנגד הדת)? אפילו אם יש ביטול עשה באי לבישת תכלת (ונראה שאכן כך הדין), “התכלת לא מעכב את הלבן” משמע שעדיף לבן בלי תכלת מלא כלום כשאי אפשר, ונ”מ למקרים שאפשר רק לבן או לא כלום, שיש להעדיף את הלבן בלבד.

mikyab צוות הגיב לפני 2 שבועות

ב. ידוע, אבל לענ"ד זו שיטה תמוהה ולא הייתי בונה עליה. מעבר לזה, גם לשיטה זו יש חילוק ברור בין המקרים. בשבת אסור לקשור מהותית, ולא דמי למצב שבו יש בעיה טכנית לקשור. בגלל שבשבת יש בעיה מהותית וברור לתורה שיש ימי שבת, ברור שהתורה עצמה מעיקרא לא חייבה לקשור בשבת. את זה קשה מאד לומר במצבים שלנו שעליהם התורה לא חייבת בכלל לחשוב ולהתייחס.
ולגבי הלבן זה ממש מופרך, כי כשאנשים מתנגדים לדין תורה זה לא מתיר מאומה. בפרט כשמטרת ההיתר היא לא להיכנס למחלוקת איתם עצמם (ראה בהודעות הקודמות).
ג. אכן, מעודי תמהתי מדוע לובשים לבן כשלא הייתה תכלת. וידוע רמז הגר"א מה"לדורותם", שהתורה עצמה רמזה שיהיו דורות ללא תכלת, ולפי"ז כמובן לק"מ. אבל על דרך הפשט נראה לי שמדובר בתקנה/מנהג שלא תשתכח תורת מצוות ציצית.
לגבי התכלת לא מעכב את הלבן, אין הכרח לומר שעדיף ללבוש לבן מכלום. כפי שכתבתי, זהו דין נכון שאם שם לבן קיים את הלבן אף שביטל את התכלת. ולא דמי לתפילין כמובן, שכן שם אלו שתי מצוות שונות, ואם לא מניח את האחד הוא אמנם מבטל עשה אבל אין סיבה לא להניח את השני. אבל אצלנו יש אפשרות לא לשים בגד ד כנפות כלל ולהיפטר משתי המצוות.

פשיטא (ועצה פשוטה) הגיב לפני 2 שבועות

בס”ד כ”ז בכסלו ע”ט

פשיטא שגם לדעת הפוסקים המקבלים את זיהוי התכלת עם ה’ארגמון קהה הקוצים’, אין התכלת מעכבת את הלבן, ובמקום שהטלית שייכת לציבור – לא ניתן לתת בה תכלת, ועל אחת כמה וכמה שמי שקראוהו לעלות לתורה שחובתו לעלות במהירות כדי שלא לגרום טירחא דציבורא’ – לא יכול להטיל תכלת בתוך שניות ספורות, ו’אין הקב”מ בא בטרוניה עם בריותיו.

על כל פנים יש עצה פשוטה. הואיל וטלית שאולה פטורה מציצית, ובטלית של ביהכ”נ יוצאים משום שמסתמא מקנים לעולה ב’מתנה ע”מ להחזיר’ – הרי שיש לעולה פתרון פשוט: לא לכוין לזכות בטלית במתנה ע”מ להחזיר. פתרון זה חוסך בעיות נוספות הקיימות בטלית ציבורית, שמי יודע מתי בדקוה לאחרונה. בעיות שנחסכות ממי שאינו מכווין לזכות בטלית הקהל.

בברכה, ש”צ לוינגר

בס”ד כ”ז בכסלו ע”ט

ר’ דניאל שרשבסקי (‘תכלת דומה לכסא הכבוד”, באתר ‘אסיף’), מנתח את המעשה בתלמיד שניצל מחטא ברגע האחרון בזכות ארבע הציציות שטפחו על פניו, באומרו: ‘אלא מצווה אחת ציוונו אלקינו וציצית שמה, וכתיב בה ‘אני ה’ אלקיכם’ שתי פעמים -אני הוא שעתיד ליפרע ואני הוא שעתיד לשלם שכר. עכשיו נדמו עלי כד’ עדים’ (מנחות מד).

ומבאר הכותב ע”פ מאמרו של רבי מאיר:L ‘מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין?מפני שהתכלת דומה לים וים דומה לרקיע, ורקיע דומה לכסא הכבוד’ (מנחות מג). ההתעטפות בציצית המבטאת את שליטת ה’ בכל ‘כנפות הארץ’, מהים עד לרקיע ועד לכסא הכבוד.

‘האדם המתעטף מכיר בכך שהעולם כולו עומד לפני הקב”ה ומצביע לעברו, לאור זאת, הדברים: “נדמו עלי כד’ עדים”, מהווים התפרטות של חוויית הארבע כנפות שמעידות על נוכחות רבש”ע… המונח “ד’ עדים” מורה שאכן יש כאן עיניים שצופות, אך אין אלו עיני בשר ודם, אלא עיני השכינה המתבוננות באדם מבין ארבע רוחות השמים החובקות אותו’

בברכה, ש”צ לוינגר

ד הגיב לפני 2 שבועות

אם אסור ללבוש טלית ללא תכלת מה פירוש התכלת אינו מעכב את הלבן?

mikyab123 הגיב לפני שבוע 1

שמי שלא שם תכלת אמנם ביטל עשה דתכלת אבל קיים מצוות לבן. כמו מי שלא הניח תפילין של ראש אינו מעכב את של יד )אותה משנה במנחות(. האם זה אומר שמותר להניח רק של יד?

השאר תגובה