האם מחלוקת היא דבר אידיאלי

א. איך תסביר את דברי הרמב"ם בהל' ממרים א,ד, שבזמן שהיתה הסנהדרין לא היתה מחלוקת בישראל?

ב. כמו כן את דברי הגמ' בסנהדרין, משרבו תלמידי הלל ושמאי שלא שמשו רבותיהם כל צרכם רבתה מחלוקת. משמע שהמחלוקת היא מצב של בדיעבד הנובע מחוסר ידיעה. אמנם שלא כמו הרמב"ם שהיא נובעת מחוסר סמכות של הכרעה. אך המחלוקת בכל אופן איני אידיאלית.

ג. מה הראיה שהאוטונומיה בפסיקה היא דבר אידיאלי בפסיקת הלכה?
אני מבין שהוא דבר אידיאלי במחשבה ובפילוסופיה.
וכן אני מבין שכל עוד אין סמכות מכריעה, הוא גם אידיאלי בפסיקה.
אבל אם יש מי שיכריע – מנין שיש אוטונמיה בפסיקת הלכה?

בבתי קברות אין מחלוקות

לא חייבים להסכים על הכל, וטבעי שחולקים ומתווכחים. הטענה של הרב מיכי שגם מבחינה מעשית יש מקום לאוטונומיה ואין חובה בהכרעה אחידה בשאלות שלא מגיעות לבית הדין.