הידוק פס המתכת של המסכה בשבת
במרא בביצה (כח:) שאומרת שאסור לתקן ביום טוב “שיפוד שנרצץ, ואפילו בידיים, משום מלאכת מכה בפטיש, וכך נפסק בשולחן ערוך (תק”ט, א). אם השיפוד התעקם עד כדי כך שאי אפשר להשתמש בו, יש איסור תורה בתיקונו, ואם אפשר להשתמש בו גם כשהוא עקום אסור לתקנו מדרבנן משום “מתקן מנא” (עעיןבביאור הלכה שם ד”ה אותו).וולאור זאת פוסק המגן אברהם (ש”מ, ס”ק יא), שאסור ליישר בשבת מחט שהתעקמה, ומטעם זה אסור גם ליישר ידית של משקפיים וכדוומה (כף החיים ס”ק ס). לאור זאת היה מקום לומר שאסור להדק את פס המתכת של המסכה על האף משום מלאכת מכה בפטיש.
מחט או שיפוד הם כלים, ויישורם הוא הכשרתם לשימוש. כאן עיקום חוט המתכת הוא השימוש עצמו ולא ההכשרה לשימוש. לא קרב זה אל זה. אתה עושה כאן אנלוגיות פורמליות (בשני המקומות מיישרים ברזל), אבל השכל הישר אומר שאין שום קשר.
מתי משהו מתחיל להיות שימוש ופוסק להיות הכשרת החפץ? (אולי תלוי במחלוקת המג"א ושו"ע הגר"ז עם החזו"א בעניין כסויי הכלים) לכאורה ההיתר צריך להיות בכך שלפעמים נח לי הדוק ולפעמים לא כך שזה אינו תיקון.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer