היהודים באים

שו”תהיהודים באים
זיטא שאל לפני שנה 1

מה דעת הרב?
http://www.ice.co.il/media/news/article/782740
אמ”לק: ח”כים ואישי ציבור פנו ליועמ”ש בדרישה לפתוח בחקירה כנגד יוצרי התוכנית. הטענה: “התוכנית לועגת להלכות הדת ופוגעת ברגשות מיליוני מאמינים”; (ממליץ לעיין בכתבה עצמה, לא ארוכה).
האם באמת יש מקום להפסיק סדרה כזו?
אני אישית חשבתי פחות מהצד של ”פגיעה ברגשות הציבור“ אבל יותר מהצד של מסיון. התורה באמת מוצגת שם באופן מגמתי מאוד ולפי פירוש אישי של היוצרים. ברור שזה יגרום לזלול בתנ”ך בקרב נערים שלא בקיאים מספיק.
אני נוטה להגיד שזה מסוכן להשתיק תכניות כאלו, אבל מעניין לשמוע את דעתך.
 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני שנה 1

מכאן נמסר בתגובה: “מדובר בתוכנית סאטירה בלבד וכך יש להתייחס אליה”.
אין לי מה להוסיף.

יהושע התקועי הגיב לפני שנה 1

להציג את יוסף כהומוסקסואל שנמשך לפוטיפר זו סאטירה? אתמהה?!

mikyab צוות הגיב לפני שנה 1

למה לא? אתה יכול לאהוב או לא, אבל זו מטרתם שם. הם לא מלמדים תנ”ך.

עמיר הגיב לפני שנה 1

צוחקים שם על שם השם המפורש באחד הפרקים, חובה לשים את הגבול בתור ציבור ולא לתת לכל אחד לרמוס אותנו.
תאר לך שהיו צוחקים על השואה כך, התקשורת הייתה זועקת, ולמשל אם היו משפילים את הלהט”ב אותו דבר.
אנחנו חייבים לשים את הגבול במקום שאין.
ובנוסף הדור שגדל על זה רואה את כל גדולי האומה הצדיקים ללא רבב כסוטים שכל מטרותיהם זה לספק את יצרם המיני.

עמיר הגיב לפני שנה 1

בנוסף ראיתם את הסערה התקשורתית לאחרונה על חוק נגד טיפולי המרה, למה אנחנו לא מסוגלים גם להילחם על ערכינו? חייבים להפסיק להיות הילד כאפות של המדינה. ענווה צריכה להיות במקומה וכאן צריך להשתמש בעזות (כתוב כך במשנה ברורה על אפיקורסים).
ועל ענווה נחרבה ירושלים שלא החליטו אם להקריב קרבן במומו או לא.

א. הגיב לפני שנה 1

על יוסף לא הלך להם.

סאטירה או ליצנות – היינו הך. ולא צריך להרחיב מה כתוב בכתבים על ליצנות. לי זה לא משנה, אני מבחוץ לסיטואציה.

אהרן הגיב לפני שנה 1

אינני מכיר את המדובר, אבל אני חושב שצריך קו אחיד.

או שמותר לצחוק על הכל, ואז מותר גם ללעוג לסמלי המדינה (הדגל, המנורה) וגדוליה (הרצל).

או שיש קווים אדומים, ואז יש לשמור על הפרות הקדושות של כל המגזרים.

Igal rabin הגיב לפני שנה 1

הרב מיכאל אברהם האם אפשר גם לבזות אדם ולהשפיל על רקע הומואי משפחתי או לעשות סאטירה של רבין רוקד עם היטלר לערפאת ומנשקם ומקיים עמם יחסי מין הומוסקסואליים ושל שמאלנים ככלבים וחזירים האם זה גם חופש ביטוי כי אין שום הבדל בין זה לבין מה שעושים בישראל הסאטירה למסורתיים דתיים לחרדים ועוד בשידור ציבורי

חיים הגיב לפני שנה 1

igal rabin

למה לא הצעת על יחסים בין יגאל עמיר ליצחק רבין?

תם. הגיב לפני שנה 1

למה שבמאה שערים עושים סאטירה על המן עם מדי צהל זה לא לגיטימי?
מה שאני כואב כאן, שזה גם לא מוצלח במיוחד וכולם צריכים לממן את זה. פשוט הזיה

Shoel הגיב לפני שנה 1

הרב, תוכל לפרט לדעתך מתי הביקורת והסאטירה חוצות את הגבול?
(נגיד, כדי להעביר ביקורת על השמנת יתר, נציג שמנים באופן מבזה. זה מעשה לא סביר (על אף שהוא יכול להעשות כ”סאטירה תמימה”).)

mikyab צוות הגיב לפני שנה 1

אני מבין שאתה מדבר על הגבול המשפטי, כי על טעם וריח…
גם בהיבט המשפטי אין לי קו חד. הכרעה על איסור כזה מורכבת משלושה היבטים עיקריים: 1. עוצמת הפגיעה (שזה עניין סובייקטיבי שקשה למדוד אותו, ולכן אפשר כמובן לעשות עליו מניפולציות כדי לסתום פיות). 2. מיהו הנפגע. 3. האם זכותו שלא יפגעו בו (או זכותו של הפוגע לעשות מה שהוא עושה).
אפשר להביא מקרי קצה מכל סוג שהוא. יבוא אליך אדם ויאמר שתכנית טלוויזיה שבה הולכים עם בגדים ורודים פוגעת בו, כי יש לו סנטימנט עמוק לצבע הוורוד. האם לדעתך יש לאסור זאת? גם בגלל שאני כנראה לא מאמין לו שהוא באמת נפגע, אבל גם בגלל שזכותי ללכת איך שאני רוצה ועליך להתמודד עם הפגיעה. ומה על הליכה עם בגדי חרדים ברחוב? יוצאי שואה שכועסים על הקב"ה לא רוצים לראות אותם שם. האם יש להטיל איסור?
יש לזכור שכאן לא מדובר על ירידה על אנשים קונקרטיים שחיים בינינו (יש שיאמרו: אנשים שלא חיו אף פעם). מדובר בפגיעה באנשים שהם סמל עבור אחרים. אני לא רואה בעיה בפגיעה בסמלים, כולל סמלי המדינה. זה תמיד נשמע לי השתקה וסתימת פיות. כעין המוסלמים שאם אתה אומר משהו על מוחמד הם ירצחו אותך. זכותי לומר על מוחמד ועל המדינה מה שאני רוצה.
כל זה לא אומר כלום על איכות התכנית והטעם הטוב שלה (ראיתי בעבר שניים שלושה קטעים, והיה ממש חלש). אני מדבר רק על המישור המשפטי: האם לאסור בחוק
אגב, כולם כאן מדוברים בביטחון מוחלט על דוגמאות שלירידה על להט"בים או אנשי שמאל או שואה. יש ירידות על כל אלו (כולל השואה ויום הזיכרון). בדרך כלל אנשים יורדים על האחר, וכשאנשי הסאטירה שייכים לצד אחד של המפה תמצאו ירידות בעיקר על הצד האחר. כשתהיה סאטירה ימנית טובה היא תרד על אנשי שמאל וגם על להט"בים. יהיו מחאות, כמו שעכשיו יש מחאות, והכל יהיה בסדר. ע"ע ימי זיכרון אלטרנטיביים, כולל משפחות שכולות פלסטיניות וכדומה. יש מחאות והשיירה עוברת, וטוב שכך.
ירידות על שמנים או להט"בים שמציגות אותם אישית בצורה פוגענית הן בעייתיות יותר. כאן יש אנשים קונקרטיים שחיים בינינו שנפגעים בעצמם (ולא דרך סמלים שיקרים לליבם). אבל גם כאן כדי שהדבר יאסר בחוק, אם בכלל, צריך משהו מאד חד משמעי.
מעבר לזה, למרות ששצ"ל בטוח שהכל כבר פתור ואנחנו תחת שלטון הלהט"ב,ולמרות שגם אני כתבתי לא פעם את דעתי על הטרור שהם מפעילים, אין להכחיש שלהטב"ים רבים (בטח דתיים, אבל לא רק הם) נמצאים במצוקה קשה, ולכן צריכה להיות רגישות גדולה יותר ביחס אליהם. וגם שמנים. ככל הידוע לי, אנשים דתיים בישראל לא נמצאים במצוקה שכן יש כאן חופש פולחן ומחשבה סביר. אני לא קונה את זעקות המצוקה שלהם. אז חופש כזה מגיע גם למי שמתנגד להם או סתם רוצה לרדת עליהם. גם דתיים לא אמורים להפעיל טרור מקביל לטרור הלהטב"י ולסתום את פיו של כל מי שכותב משהו שלא מוצא חן בעיניהם. בפרט שבמדינה הזאת יש כפייה דתית ארוכת שנים (ולצערי היא מביאה בשנים האחרונות לתגובה של כפייה חילונית), וכעת הכופה גם רוצה לאסור שיפגעו בו. הלאיראן היינו? לעמורה דמינו?
ומעבר לזה, יש הבדל בין רשות הרבים לבין תכנית טלוויזיה. לא רק בגלל שההקשר הוא סאטירה וככזה יש בו חופש גדול יותר, אלא גם בגלל שמי שלא רוצה לא חייב לראות. זה פונה למי שרוצה לראות. זאת לעומת פעולה שנעשית ברחוב שבו כולם עוברים ואין ידיעה מראש למי שנפגע שלא יעבור שם (וגם זכותו לעבור שם).
האם תכניות אוכל שבהן מבשלים טריפות ונבלות גם צריכות להיאסר? אני בטוח שיש אנשים שנפגעים מזה באמת, ואני גם בטוח שאם רק תפתח את הפתח לסגור תכניות יהיו עוד יותר ש"ייפגעו". ואז כבר באמת נהפוך לאיראן.
ובסוף בסוף, יש שכל ישר. אני לא רואה כאן בדל בעייתיות שאפילו מתקרבת להתלבטות האם לאסור דברים כאלה בחוק. אנחנו רחוקים מזה כרחוק מזרח ממערב. עצם זה שמתנהל כאן דיון בנושא הזה אומרת שאיבדנו את השפיות והתסכול והרצון לסתום פיות מדבר במקום השכל וההיגיון.

mikyab צוות הגיב לפני שנה 1

ועוד לא אמרתי כלום על התכנים עצמם. זה שמציגים דמות היסטורית כהומו אינה פגיעה. בטח לא באווירה שיש היום שזה לגיטימי (הם הרי בשלטון כבר, אליבא דשצ”ל). אפילו להציג אדם קוקנקרטי שחי היום כהומו אינו בהכרח פגיעה, אלא אם לדעתך הומו זה כינוי גנאי. בטח לא אצל החבר’ה מהיהודים באים. זה כמובן שקר, וזה דיון אחר. כאן אני מדבר על היבט הפגיעה.
בקיצור, לא עסקתי כאן בכלל בתכנים ה”פוגעניים”, שגם בהם יש לדון.

אין חזון נפרץ הגיב לפני שנה 1

הרב, ואם התוכנית הזאת גורמת להרבה דתלשי”ם כידוע לכל מי שמדבר עם בני נוער. האם דעתך תשתנה?

דביר הגיב לפני שנה 1

האם צריך לקרוע כששועים אותם מבזים את השם המפורש?
והאם יש נפק”מ אם זה ביזוי השם המפורש בסאטירה או ברצינות?

mikyab צוות הגיב לפני שנה 1

אין חזון,
בהחלט לא. המדינה אינה זרוע של הדת היהודית ולא אמורה לדאוג לסייגים מפני התדלשות. בקיצור, אם אתה חושש להתדלשות תתמודד.

דביר,
אני לא חושב. מעבר לסאטירה, אם היית קורע על כל ביזוי השם שאתה שומע כיום לא היו נשארים לך הרבה בגדים.

דביר הגיב לפני שנה 1

אני לא שומע את השם המפורש לעתים קרובות ובמיוחד לא בבזיון כזה ולכן אם זו הלכה פסוקה אקבל אותה בלי לחשוש למספר החולצות שלי (אני יכול להערים בהשאלת חולצה וכדו’).
השאלה שלי על מה כן חלה הלכה זו של שומע ברכת ה’ חייב לקרוע (רמב”ם אבלות ט ב)?

mikyab צוות הגיב לפני שנה 1

אני חושב שהיום ההלכה הזאת אינה רלוונטית. זה רלוונטי לחברה דתית שמתנהלת בדרך המקובלת. שם אם יש חריגה כה בוטה יש לקרוע. בטח בסאטירה זה לא רלוונטי.

תם. הגיב לפני שנה 1

ריח רפורמיות עולה מתשובתך דלעיל כבוד הרב.
מה הפירוש לא רלוונטי? למה תפילין זה כן רלוונטי וברית מילה בכלל נשמע אנכרוניסטי?!

mikyab צוות הגיב לפני שנה 1

אל תשכח לברך מיני בשמים (כך כתוב בשו”ע של האורתודוקסים).
האם האורתודוקסים לא יודעים את ההבדל בין משהו שטעמו לא ברור לבין משהו שטעמו ברור ולא רלוונטי (או פחות רלוונטי)? ומה לגבי ההבדל בין מעשה שבא להשיג מטרה כלשהי לבין מעשה שהוא מצווה דאורייתא לעצמו?
אם האורתודוקסים הם אלו שמתרכזים בחוש הריח במקום בחשיבה, אז אני רפורמי.

ט הגיב לפני שנה 1

משרבו הרצחנין בטלה עגלה ערופה ויש מקום להפעיל את אותו הליך גם על כל מצוות תעמולה אחרות.

mikyab צוות הגיב לפני שנה 1

דוגמה יפה.

י.ד. הגיב לפני שנה 1

לא חייבים לצפות.

תם. הגיב לפני שנה 1

כבוד הרב, היכן הגבול בין חשיבה לבין רפורמה?
הרי על כמעט כל מצווה או כל איסור אפשר להסביר בקנ טעמים שהם אינם רלוונטיים להיום ?

תם. הגיב לפני שנה 1

ו את ט אשאל מה נחשב למצוות תעמולה? לזלזל בשם הוויה זה בסדר מצוות תעמולה? למה ברית זה לא מצוות תעמולה? מאיה הבאת את זה?

י.ד. הגיב לפני שנה 1

תם.
מה שאני מבין מהרב שלמעשה היינו צריכים לקרוע את בגדינו הרבה יותר פעמים, לא רק על שמיעת שם הוויה אלא גם על שמיעת שם אלוהים ועוד. אבל בעוונותינו אין העולם חושש לכך ולא קורע את בגדיו. מה שנשאר לרב זה לעשות מה שפוסקים קודמים עשו – לתת נימוק למה איננו חוששים להלכה מפורשת ודשים אותה בעקבינו.

האם זה לטעמו? מבין השורות נדמה לי שלא אבל מה שנשאר לו זו רק אירוניה מרה.

תם. הגיב לפני שנה 1

אכן שמו יתברך מזולזל לאין שיעור אך דא עקא האיסור לומר אלוקים האלף עומד בעינו וגם אם תאמר ותפרשן אחרת יש צחוקים ויש חאלס לא דומה נהג מונית שכל מילה שלישית שלו הוא נשבע לך באלוקים ובאמא שלו, לאנשים שעם המון מחשבה עושים לייצנות משמו ומקיומו כל בר דעת מבין שנכנסנו לשלב של החאלאס!
כפי שכבר כתב הרב מיכי הם לא מצחיקים במיוחד היהודים הללו אבל הם בהחלט לא פועלים בתום לב ופשוט וברור שרמה כזו של זלזלול שהיה בא בטיש של אדמור על מדינת ישראל לא היה מצחיק אף אחד בעיקר היה מרתיח.

ט הגיב לפני שנה 1

תם, ראשית הסבר לי אתה במה נתייחדה עגלה ערופה שביטלוה (ביטול מים מאררים למדו מהנביא). אני מציע שעגלה ערופה ומחאה על ביזוי הן לא חובות על משהו רע שנעשה אלא לחיזוק כללי של המודעות וכו’. וכשהכפר כולו עולה באש לא מתקנים תקנות לחיזוק עמודי הגדר סמוך למכולת השכונתית. לגבי התוכנית עצמה, אף שלא ראיתי שמץ ממנה, אני לא מתכוון לראות, ובאופן אישי אני די אדיש לכל סוג של סימבול (לפחות ברובד המודע שלי), אני לעצמי חושב שצריכים לחסום דברים כאלה (ואם צריך גם להחרים את היוצרים). תקצוב ציבורי ללעג על עניין שחשוב מאד לקבוצה משמעותית של אזרחים נורמליים צריך להיעשות רק לצורך תועלת סבירה.

תם. הגיב לפני שנה 1

באותה התורה שנכתב עניין עגלה ערופה, נכתב גם עניין הציות לחז”ל, ולכן הם ורק הם יכולים לתת פרשנות לתורה ולעקור דבר מן התורה כשיש צורך, אם האדם הפרטי יעשה חישוב מה עדיף להדליק מזגן בשבת בכדי לקיים עונג שבת, למרות שהדבר נראה די הגיוני ובפעולת הדלקת המזגן אין טירחה כלל, אתה מבין לבד שלא היה נשאר דבר מהתורה כל אחד יפרש לפום חורפיה מה רלוונטי ומה לא, וזה בדיוק מה שעושים הרפורמיים.

ט הגיב לפני שנה 1

עקרונית זה לא שונה מכל סברא הלכתית אחרת שמסורה לפוסקי הדור (או לבר הכי וכו’). אם פוסק יגיע למסקנה על מזגן אז יגיע ונשקול. טיעון המדרון החלקלק כבודו במקומו מונח אבל הוא דיון מסדר שני כנודע ונדון עליו כשנגיע לגשר (כלומר שיסתיים הדיון מהסדר הראשון). ומה עם מורידין ואין מעלין של החזו”א?

ט הגיב לפני שנה 1

כש

תם. הגיב לפני שנה 1

לקחת מקרה חריג של מורידין ולא מעלין ולבנות עליו בניינים לא מומלץ צריך לראות את המכלול ולא להיתפס חריגים כי סביר להניח שיש נעלם שאינך יודע עליו

תם. הגיב לפני שנה 1

אגב, אפילו במקומות שיש צורך גדול למשל בעגונה שמת בעלה והתירו חכמים אפילו עדות עד מפי עד, הם ביטלו את הנישואין מלמפרע מדין כל המקדש אדעתא דרבנן ולא עקרו דבר מהתורה אפילו שיש צורך גדול בכך וגם הגיון גדול של העברת אינפורמציה על אדם שמת דבר שניה קביל בכל בית משפט.
עיין בזה יזמות צ: גיטין לג. בבא בתרא מח: ורק לכן מקבלים עדות של עד מפי עד. וכו עיין בזה בגמ’ שבת קמה: ברש”י ד”ה לעדות אישה, (הדף היומי של היום).

השאר תגובה