הכול לוגיקה?

שו”תקטגוריה: כלליהכול לוגיקה?
מריו שאל לפני 6 שנים

ערב טוב רבינו, הרבה זמן אני עוקב אחריך, ולאור כמה נק’ שהעלית בפוסט האחרון חשבתי לשפוך הרהורים שעלו לי ואשמח לשמוע את דעתך…
מה שמצטייר לי מקריאה שלך, אם לסכם בשני מילים היא תפיסת “הכל לוגיקה”, ומה שלא-נונסנס, גם מה שלא מחייב לוגית (כמו החיוב ההלכתי, פורמלי ) צריך להיות מוסבר לוגית ועקבית, אין לי שום דבר נגד זה, אבל עולה השאלה הטבעית, למה לוגיקה? מה קרה שהיא כ”כ מוחלטת ועליה הכל נשען? שאלה אנליטית מעט, אבל הלוגיקה היא בסך הכל פירמול של צורת היסק הגורמת לנו תחושת ודאות (כך הסברת בספריך את הכללת כל הדברים שלהם אנו קוראים “אמת” תחת מושג אחד, וטענת מכך לקיום של מושגים), הלוגיקה גורמת לתחושת ודאות כמו שרטוריקה ודמגוגיא יוצרות תחושת ודאות, ואף אחד לא מעלה על דעתו שהן האמת שלנו וכל מה שלא מנוסח על ידן הוא חסר מובן, אז נכון, אפשר לחשוב בלי רטוריקה ואי אפשר לחשוב בלי לוגיקה, אבל האם עדיין היא מגדירה לנו אמת? יש אנשים שאומרים גם שאלהים יודע את מחר (היינו, הידע קיים) וגם שאנו בוחרים, אז תאמר “הם טועים לוגית”, אז מה? מה נותן ללוגיקה את הסמכות הגדולה שאתה מייחס לה? אם לקחת את המשל לכך מהמפעל (החסר-תקדים והמאלף באמת) של הרב על מידות הדרש, אפשר לפרמל את האינטואיציות, אך הפירמול מקבל את כוחו מהאינטואיציה, ואם יש אינטואיציה שכולשת לוגית, הכשל הוא בפירמול, לא במקורו.
תודה רבה על הכל, מרי”ו.

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 6 שנים

שלום מריו.
השאלה למה אתה קורא לוגיקה. בדרך כלל המונח הזה משמעותו היסקים תקפים. אם זה כך, אז לא הכל לוגיקה. להיפך, בכמה מחיבוריי עמדתי על כך שלא ייתכן שהכל לוגיקה, שהרי כל היסק לוגי מבוסס על הנחות יסוד (אקסיומות) והן לא נגזרות מטיעון לוגי.
אני כן מסכים שהכל צריך להיות הגיוני ומוסבר, ושאין דבר כזה “מעל השכל” (במינוח חסידי: מעל טעם ודעת) ושאר שטויות שאנשים פולטים.
בדוגמה של ידיעת אלוקים מראש וחופש הרצון מדובר בסתירה לוגית. אם אתה מקבל את שני הצדדים גם יחד, אזי אתה בעצם לא אומר לא את זה ולא את זה. יתר על כן, כלל יסודי בלוגיקה הוא שמסתירה ניתן להסיק כל דבר. אז אם קיבלת את שני הצדדים יחד אתה לא מאמין באלוקים וגם כן מאמין בו. ומה שכתבת בקטע הזה שהפנית אליי משמעותו היא גם הפוכה ממה שכתוב בו, ולכן איני יודע מה כתוב בו. אתה מבין שאלו שטויות. אין דבר כזה מעל הלוגיקה או מחוץ ללוגיקה.
כאמור, אין זה אומר שהכל צריך להיות מבוסס על טיעון לוגי. אבל אם יש סתירה לוגית אז בהכרח הטענה לא נכונה ויש לדחותה על הסף. אי אפשר לאמץ דבר והיפוכו. וגם מי שמכריז שהוא כן מאמץ זאת – פשוט מברבר את עצמו למוות. הוא לא אומר כלום אלא רק מניע שפתיים. כמובן שאם הוא נהנה מזה, מי אני שאמנע זאת ממנו. אבל שלא יצפה לתשובה ממני.
הטעות היסודית היא שללוגיקה אין סמכות אלא רק תוקף. היא לא נכונה כי החלטנו שיש לה סמכות אלא פשוט מפני שהיא נכונה. זה לא בידינו וגם הקב”ה כפוף לה. ראה למשל בדבריי כאן:
https://mikyab.net/%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%9B%D7%A4%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A7%D7%91%D7%94-%D7%9C%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%99-%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%A7%D7%94/

מריו הגיב לפני 6 שנים

א. כוונתי אכן הייתה ללוגיקה (או צורת החשיבה) הסינטתית של הרב.
ב.אם אעשה פרפרזה לדוגמא ששמעתי מהרב, אם ינחת חיזר, וכשתאמר לו “גם איקס וגם לא איקס” הוא יהנהן בהבנה, והוא יאמר לך שהוא לא מבין מה הבעיה, גם איקס וגם לא איקס, תוכל להסביר לו למה אין לזה מובן? חוק הסתירה הוא חוק של צורת חשיבה, אנחנו לא מסוגלים לצייר דבר כזה, אבל למה זה נחשב שום דבר? עדיין יש לזה איזשהוא מובן גם אם לא מצוייר (מה שלדעתי הכוונה האמיתית של הרב הנזיר בהגיון ה’שמעי’ לעומת ההגיון ה’הסתכלותי, שבו באמת אין גם וגם לא, ראה על כך בסעיף ג) אז אפשר להסיק מזה כל דבר, אז מה? שוב אני אומר, כל כוחה של הלוגיקה נובע מכך שיסודותיה (כמו חוק הסתירה, הסילוגיזם הבסיסי וכו’) הם פירמולים של צורת החשיבה שלנו, ויכולות להיות צורות חשיבה שונות. לא נראה לי מוצדק להגיד שחוקי הלוגיקה הם פשוט “הם” ודבר שלא מתיישב על ידם לא קיים (או חסר מובן).
ג.גם אם תתבצר בעמדה שלך ותגיד שאיך שאתה חושב (וכולנו חושבים, לא משנה) זה הכל, אין ספק שלאמירה הזו (הסתירתית) יש משמעות חוויתית, גם אם אינה מסוגלת לניסוח, (ראה שמונ”ק קובץ ז פס’ מא) אני חושב שכשבן אדם קורא פסקאות סותרות של הרב קוק\ אמירות חסידיות כמו הדוגמא שכתבת, יש להם מובן חוויתי, אני מסכים שזה לא מתמטיקה, או שאי אפשר ליצור מזה מדע, אבל זה בהחלט לא חסר מובן, להגיד את זה זה פשוט התעלמות מרובד מאוד יסודי בחוויה האנושית (כמובן אתה יכול להגיד שכל הפיסקא שכתבתי היא נונסנס, אבל אני חושב ודי בטוח שלרוב האנשים היא כן מכילה איזה מובן שהוא גם אם הם לא יכולים להסביר זאת).

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

איני יודע מהן משמעויות חווייתיות. שירה לא טוענת טענות ואין לי ויכוח איתה. אם תביא דוגמה אשמח לדון, כי הדיון כאן נראה לי חסר משמעות.

מריו הגיב לפני 6 שנים

שמעתי בשיעור של הרב על קול הנבואה על התארים השלילים שהרב לפני שהסביר את ההבדל בין אחד-אפס לאחד-מינוס אחד אמר שלמה אנחנו אומרים “ה’ אחד” ולא “ה’ רבים” אם הוא בכל מקרה לא זה ולא זה? (אחד ולא באחדות) והרב אמר שבכל זאת יש לנו תחושה שבכל זאת בתארים שלילים אנחנו אומרים משהו, עכשיו לפני הניסוח של ההבדל בין אור-חושך לקור-חום, האם בלי הניסוח התחושה הזו היא חסרת משמעות? האם היא לא אומרת כלום? האם (בתור דוגמא) “איש האמונה הבודד” זה חיבור נונסנס? כמובן שאפשר לומר שכן, אבל אז מגיעה שאלת הכנות, ואני פונה אל הרב בתור בן אדם חש, חווה, וחי (לא ע”מ לקנטר, באמת) האם הרב בכנות חושב שבני אדם לא אמורים להתייחס לאינטואיציה כלל? אם יש לי תחושה ואני מגלה שרבים חשים אותה (לדוג’, האבסורד בקיום של קיקגור, דבר שמשום מה יש לי תחושה שהרב לא מייחס לו משמעות רבה), האם זה חסר משמעות? בכנות…
אם כן אז סבבה, כנראה שאנחנו לא מאתו מין, גם לפילוסופים הכי גדולים ורציונלים יש ממד אנושי, ונראה לי שדוקא השכל הישר מצביע על קיומו…

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

מי דיבר על התייחסות לאינטואיציה. כתבתי ספרים בשבחה ובאשר לנחיצותה.
אני אפסיק כאן את הדיון יען כי זה נשמע לי כמו גבב מילים בעלמא. אם תרצה העלה שאלה קונקרטית עם דוגמה מסוימת ונדון לגביה.

Back to top button