הכרעות סובייקטיביות ואתיקה

שו”תקטגוריה: מחשבההכרעות סובייקטיביות ואתיקה
נריה שאל לפני 4 שנים

שלום לכבוד הרב.. מקובל בדבריך העניין שלאתיקה יש אקסיומות. כמו למשל במאמרך על הצמחונות, פיתחת את המוטיב של מוסר אוניברסלי המובן מאליו והמתבקש מעצמו. דימית אקסיומות מדעיות לאקסיומות אתיות כדי להוכיח את תוקף הטענה לאקסיומות אתיות. וכאן שאל השואל..  הכרעות אישיות, לעולם לא יכולות להיות אוניברסליות. הדבר היחידי שיכול להיות אוניברסלי ומשותף בין בני אדם זהו המדע. הכימיה הפיזיקה הביולוגיה הגאולוגיה והאסטרונומיה. כל מה שיש לו הוכחה מדעית הרי הוא אוניברסלי. הכרעות אישיות נתונות לסובייקט, (או כלשונו של ליבוביץ) רשות היחיד של ההכרה. אין לאף אדם שום יכולת להכרה בהכרעות אלו, ובמניע שלהן. הן משתנות מאדם לאדם, ולא ניתנות לתצפית ותחזית. הדוגמא המובהקת של ליבוביץ זה מצלמה ועין אדם. המדע בשניהם יכול להוכיח את מעבר הפוטונים למצלמה/לרישתית העין. אולם המדע לא יכול לומר דבר וחצי דבר בשאלה.. האם אני רואה זהו דבר סובייקטיבי. ולכן להכרעות סובייקטיביות לא שייך אוניברסליות. ולא שייך אקסיומות אוניברסליות כי מושג האקסיומות וכל שכן מושג האוניברסליזם שייך רק למדע.   

השאר תגובה

1 Answers
Best Answer
mikyab צוות ענה לפני 4 שנים

שלום נריה.
אני לא מסכים. גם המדע מבוסס על הנחות אפריוריות שאין להן אישור אמפירי. לדוגמה, עקרון הסיבתיות והאינדוקציה. הכללה מדעית היא צעד שכלי ולא תצפיתי, שכן כל אוסף עובדות יכול לעבור הכללה בכמה וכמה צורות. לכן בשני המקרים מדובר בהנחות יסוד שלא ניתן להוכיח אותן. ובכלל, מאז פופר ברור שתאוריה מדעית או חוק מדעי אינו מוכח אלא לכל היותר מאושש.
לכן קיומן של הנחות יסוד אינו ערעור על שום דבר. אין תחום שלא מבוסס על הנחות יסוד. אמנם נכון שבהקשר מדעי נוצרת הסכמה רחבה יותר מאשר בתחומים של טעם וריח (כמו בטעם אמנותי). אבל דומני שזו רק שאלה כמותית. עקרונות המוסר היסודיים מוסכמים בד”כ על רוב בני האדם, והויכוחים הם רק בשוליים. וגם בויכוח ניתן לשכנע. לכן איני מקבל את הנחתך (!) שהמוסר הוא יחסי. לכל היותר תוכל לומר שאין הסכמה על כל ההוראות המוסריות, אבל אין בכך כדי לומר שאין הוראה נכונה ולא נכונה. זה שמתווכחים לא אומר ששני הצדדים צודקים. אפילו זה שלא ניתן לשכנע לא אומר ששניהם צודקים. זה רק אומר שלפעמים לא ניתן לשכנע. אני גם לא יכול לשכנע אנשים רבים שתורת היחסות או הקוונטים נכונה. הם לא יוכלו לעקוב אחרי הטיעונים בגלל חוסר ידע ו/או חוסר כישרון.
נכון שאין אישור תצפיתי לתזות מוסריות, כי המוסר אינו תחום אמפירי. אבל האמפיריות אינה תנאי הכרחי לאמיתיות.

נריה הגיב לפני 4 שנים

שבוע טוב.
כשדיברתי על מדע. דיברתי על מדע טהור. ללא תאוריות שכליות מעבר. כל עובדה מסויימת שמוכחת מדעית. כמו הדוגמא שהבאתי שפוטונים עוברים לרישתית העין/מצלמה – זה עובדה מדעית שמאושרת על ידי סוג של תצפית טכנולוגית.
עקרונות יסוד מדעיות, אף על פי שהן שכליות ולא תצפית, כמו עקרון הסיבתיות, הן עדיין סוג של מסקנה ראשונית מתצפית על העולם. (אם אני לא טועה אתה מכנה את זה בספרך אינטואיציה) אותה אינטואיציה ומסקנה שכלית , היא תוצאה מתצפית מסויימת, שעליה בנוי היקש שכלי. לעומת זאת בעניני אתיקה אין שום תצפית שתגרום לאינטואיציה, לרוב התצפית המקובלת לאמות המידה המוסריות הוא החברה, אבל התצפית המכוננת של המוסר הפרטי הוא הכרעת האדם בעצמו כפרט לנהוג במעשה מסויים. ולכן לא שייך לומר הוראה נכונה או לא נכונה צודק או לא צודק זה סובייקטיבי לחלוטין.
האימפריות אינה תנאי הכרחי לאמתיות. אולם האתיקה אינה יכולה לעולם להשתמש במונחים של צודק ונכון. לא בגלל חוסר אמפריות, אלא דווקא בגלל קיטוב בתחום הסובייקטיביות.

מיכי צוות הגיב לפני 4 שנים

שלום נריה. בספרי אמת ולא יציב ובמחברת הרביעית הסברתי שגם מוסר הוא תוצאה של תצפית. אלא שאמצעי הצפיה עמומים קצת, ולכן יש ויכוחים. אבל על הרוב יש הסכמה. איני רואה הבדל בין זה לבין עקרון הסיבתיות, ולדעתי בשני המקרים אפשר להשתמש באמת ושקר. מי שחושב אחרת ממני מוסרית טועה (לדעתי), בדיוק כמו במישור העובדתי. השאלה עד כמה אפשר להוכיח לו שהוא טועה היא שאלה אחרת.

נריה הגיב לפני 4 שנים

אם המוסר הוא תוצאה של תצפית סמויה..
אז מי שגודל בסוריה, תימן, ובהרבה מקומות באפריקה יהיו לו אמות מידה מוסריות שונות לגמרי מהאמות מידה בארצות הברית, אירופה ישראל וכ’ו?

מיכי צוות הגיב לפני 4 שנים

אני לא חושב. ברוב הדברים יש הסכמה. מעבר לזה, גם בנקודות המחלוקת יש כיוון התקדמות. בד”כ החברות הפרימיטיביות יותר מקבלות את עקרונות המוסר של המערב ולא להיפך. זה אומר שהמוסר הזה מתקדם יותר (סליחה על הבוטות הלא תקינה פוליטית).
ומעל הכל, גם אם יש מחלוקת זה לא אומר שאין אמת. ייתכן שאחד צודק והשני טועה. השאלה כיצד לשכנע היא שאלה אחרת כפי שכבר כתבתי.

השאר תגובה