העמדה של פרופסור חיים סומפולינסקי

למיטב זכרוני אתה כותב שלא מוצאים ישות חיצונית שמעורבת כאשר מטוסים מתרסקים או כאשר מחפשים מעורבות באופן מדעי.
כתבת משהו בסגנון "כאשר מחפשים אותו, תמיד לא מוצאים".

אז במקרה של בחירה חופשי, מבחינה מדעית טהורה, זה אפילו יותר מובהק. כי בנוסף לזה שלא מוצאים בחירה חופשית (תקרא לזה נשמה), המחקרים מראים שגם אין לזה כלל מקום. שלא יכול להיות בכלל שיש בחירה חופשית (בניגוד להתערבות ישות חיצונית במקרה של מטוס שהתרסק שסיבת ההתרסקות היא פשוט אנומליה).

אגב, גם פילוסופים שחושבים שאין נשמה, לא חסרים. זה לא שפרופסור סומפולינסקי הוא נגד הפילוסופיה. הוא ממש לא נגדה. על דניאל דנט בטח שמעת, ויש לו גב פילוסופי יפה. אבל יכול להיות שאכן פרופסור סומפולינסקי צריך לעבוד על היכולת שלו להסביר דברים מבחינה פילוסופית (מקווה שזה יושב אצלו טוב בראש, למרות שלא ברור איך).

אז רק אסכם ואומר שאני אחרי קריאת המאמר שלך של "מבט שיטתי על חופש הרצון", והוא כן היה משכנע יותר אנשים, אבל רק אם ביחד איתו היה עוד איזה מקום מדעי להכניס את הנשמה לסיפור, אפילו רק מקום זניח. אבל שוב, למיטב ידיעתי אין אפילו מחקר מדעי אחד שמתיר מקום לבחירה חופשית או חושב שזה אפשרי.

ואני כותב את כל זה בתור דואליסט.
רק שזו סתם אמונה, תחושה (תקרא לזה אינטואיציה), והליכה אחרי המסורת של אבותיי (עם "משענת" רציונלית זניחה ולא רצינית על טיעונים פילוסופים כאלו ואחרים שהדגמת יפה).

תודה על המענה.

אתה מכניס אותי לסוגיות שהוצגו בפירוט רב בספר מדעי החופש. שם הראיתי שהוא טועה ושאחרים שחושבים כמוהו, ואכן יש כאלה, פילוסופים או אנשי מדע, גם הם טועים. לא נכון שלא מוצאים בחירה. בוודאי שמוצאים, בחוויה היומיומית שלנו. זה כמו לומר שלא מוצאים עצים בעולם. אנחנו רואים עצים ולכן לדעתנו יש עצים. אנחנו חווים בחירה ולכן יש בחירה. אין מקום מדעי להכניס את הנשמה לסיפור מפני שהיא לא חלק מהמדע. זו הטעות הגדולה של סומפולינסקי וחבריו לדעה. דומני שהסברתי זאת גם במאמר, אבל בספר בוודאי בפירוט רב.
ולבסוף, כשאני אומר שסומפולינסקי טועה פילוסופית לא אמרתי בזה שכל הפילוסופים חושבים נגדו. גם הם טועים פילוסופית. הביטוי "נגד הפילוסופיה" אינו זהה לביטוי "נגד מה שאומרים הפילוסופים".

אני לא חושב שהסברת מספיק כיצד הדאוליזם יכול להתיישב עם החומר מבחינה מדעית (לא מושגית) למשל:
– כיצד חומר ורוח יכולים לתקשר. ברובד של אלקטרונים וכו'.
זה מפר סגירות של העולם הפיזי וחוקי שימור.
– כמו כן, כל המחלות בעניין תודעה שמשתנה כמו לגבי פיצול אישיות רואים בהם שפגם מוחי גורם לשני תודעות אבל אז נשמה לא פותרת את האחדותיות של התודעה.
– כיצד ניתן לשער מה בנ"א יעשו מבחינה סטטיסטית

כל זה הוסבר בפירוט רב בספר ובקיצור יותר במאמר. קשה להיכנס לכל זה כאן.
רק אומר שאין סגירות של העולם הפיזי ואין חוקי שימור כשנמצאים באינטראקציה עם רצון. הפיזיקה לא קובעת ולא יכולה לקבוע שיש סגירות וגם לא שיש תמיד שימור. היא רק אומרת שאם עוסקים באירועים בתוך המסגרת של חוקי הטבע אז יש חוקי שימור. זו תכונה של חוקי הטבע ולא של הטבע עצמו. לכן אם יש משהו שמתערב ומפר את החוקים אין סיבה להניח שיהיו חוקי שימור.
שאלותיך האחרות דורשות אריכות, ופירטתי אותם מאד בספר.