הפניה ללימוד

שו”תקטגוריה: מחשבההפניה ללימוד
שואל שאל לפני 2 שנים

שלום, 
קראתי את ספרך “אמת ולא יציב”.  למרות שנורא נהניתי אני מרגיש שלא מיציתי את הנקודה בה צריך להכריע מהן האקסיומות שמהן אני מתחיל את התהליך הלוגי שלי.  (מצד אחד אקסיומות הן הנקודות הבלתי מנומקות מהן הכל מתחיל ומצד שני- דווקא בגלל חשיבותן אני כל הזמן מחפש נימוק למה דווקא שהן יכתבו את חיי).  לצערי אני מתגייס בשבועות הקרובים אז אין לי המון זמן שאוכל לשקוע בו בסוגיה לעומק אז אני מחפש חומר שאוכל לשבת עליו באופן מרוכז משהו כמו שבועיים ולהתקדם בנושא..  אשמח להמלצה של הרב לאחד מספריו או לספרים של אחרים אם רלוונטי.  
תודה רבה! 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 2 שנים

אני לא מבין את הבקשה. אתה מחפש דרך למצוא את הנחותיך? קרא כל מיני דברים וחשוב, ותבחר במה אתה מאמין ומה אתה מקבל. איני יודע מה לומר על זה מעבר לכך.

שואל הגיב לפני 2 שנים

בהחלט. הבעיה היא שלפני קריאת אמת ולא יציב (ובטח שאחרי), אני לא מצליח למצוא קריטריון מספיק כדי להגיע לתחושת אמת לגבי משהו. אני לא יודע אם זה בגלל שאני לא מצליח להפריד את האמת מהוודאות או לא, אבל לא הצלחתי להבין מה ההבדל הין האדם שעושה הליכים לוגיים על אקסיומה שהוא מביא מאינטואיציה פנימית- מקום לא לוגי (= חי לפי אקסיומה שיש לפעול ע”פ הליכים לוגיים + האקסיומות עליהן הוא מכיל את האקסיומה הלוגית) לעומת פונדמנטליסט שפועל ישירות מתוך אקסיומות שהוא בחר גם מתוך אינטואיציה. כלומר- שני המודלים בסוף חיים בצורה ישירה את האקסיומות הפנימיות שלהם וזה שלאחד מהם יש גם את האקסיומה שיש להשתמש בהגיון לא עושה בניהם הבדל מהותי מהבחינה הזו..
אם תוכל לחדד לי את הנקודה הזו או להפנות אותי לאחד מהמקומות בהם אתה עוסק בכך בעיון אני אודה לך מאוד. כרגע, כמו שאני לא מייחס הרבה חשיבות לאקסיומות של אנשים אחרים כי אין להם שום ביסוס אני לא מצליח לייחס חשיבות גם לאקסיומות שלי.

שואל הגיב לפני 2 שנים

ולענייננו- קריאה וחשיבה נכנסות במערכות שעדיין לא מצליחות לתת לי מענה כי לפי מה שהבנתי אקסיומה בהגדרתה היא משהו בלתי מנומק- כלומר אי אפשר להשיג אותה באמצעים לוגיים. השאלה היא איך לגשת לעיסוק באקסיומות כשמצד אחד הן לא לוגיות בהגדרה אז אין דרך לשכנע או להישתכנע לאקסיומה כזו או אחרת, ומצד שני אני לא מצליח לייחס חשיבות גבוה מדי לאינטואיציה פנימית.

שואל הגיב לפני 2 שנים

ולענייננו- קריאה וחשיבה לא יכולות לעזור לי מאחר ואני מנסה לעסוק באקסיומות ונמצא כרגע במקום בעייתי מאחר והבנתי שאקסיומות הן דבר בלתי מנומק- כלומר אי אפשר לשכנע או להישתכנע ע”י אמצעים לוגיים, אך מצד שני אני גם לא מצליח לייחס חשיבות לאינטואיציה הפנימית שלי.
ואם ניקח את זה צעד אחד קדימה- גם החשיבה הלוגית והביסוס שאני מחפש מתפססים על אקסיומה שלי שיש כזה דבר הוכחה והלוגיקה עובדת אז זה לוקה בחסר. השאלה שלי היא איך לגשת בכלל לעיסוק באקסיומות בעולם כל כך סובייקטיבי.

מיכי צוות הגיב לפני 2 שנים

הסברתי באמת ולא יציב שההבדל בין פפונדמנטליסט לסינתטיקן הוא בשאלה האם האקסיומות שלו עומדות למבחן הגיוני ולבקרה של חשיבתו. כך מאמצים אקסיומות וכך גם מוותרים עליהן.
מי שלא מקבל את האינטואיציה שלו עצמו אין לי מה לומר לו. באלו מונחים אתה רוצה תשובה אם אין לך שום בסיס מוצק שאפשר לבנות עליו?

שואל הגיב לפני 2 שנים

תאמת שאני לא בטוח.. אבל אם רגע נחזור לעניין האקסיומות- אני מנסה להבין את ההבדל המהותי בין הפונדמנטליסט לסינטתיקן. אנסה לנסח את השאלה שהציקה לי שוב (למרות שסביר שאני לא הבנתי את התשובה שלך להבדל ולא אתה את השאלה שלי..).
השימוש בלוגיקה כרגולטור לאקסיומות גם הוא אקסיומה לא? כלומר בסוף שני הסוגים פועלים ישירות ע”פ האקסיומות שלהם ונראה שההבדל היחיד הוא אמונה באקסיומות שונות ואז כבר נראה שחוזרים לדבר בשפה של נרטיבים? כלומר האחד לאעדיף על השני…

מיכי צוות הגיב לפני 2 שנים

קראתי שוב ולהערכתי הבנתי היטב את שאלתך ואתה לא הבנת את תשובתי. אסביר שוב.
לכל אחד יש אקסיומות שאותן הוא מאמץ לא על בסיס טיעון לוגי (שהרי אין אקסיומות יותר בסיסיות). מאידך, אם יש דרך לאמץ אקסיומות (אני תולה זאת באינטואיציה), אז באותה דרך ניתן גם לוותר עליהן. זה מה שנקרא להעמיד את האקסיומות שלך למבחן השכל הישר (=האינטואיציה).
הפונדמנטליסט, ברגע שהחליט על דרכו הוא לא מוכן להעמיד אותה למבחן ביקורתי. מבחינתו היא לא מבוססת על אינטואיציה אלא על משהו שמעבר לשכל (תהא אשר תהא משמעותו של הביטוי הזה. לדעתי הוא ריק מתוכן). לכן הוא גם לא מוכן להעמיד אותה למבחן האינטואיציה והשכל הישר והוא נדבק לאקסיומות שלו כאילו היו אמת מוחלטת.
במילים אחרות הפונדמנטליסט סבור שיש בידיו אמת מוחלטת והסינתטיקן סבור שלא.

השאר תגובה