הפקעת קידושין
מהי עמדת הרב לגבי תקנות להפקעת קידושין (לפתרון בעיית העגונות)?
האם יש בעיית סמכות? האם יש כיום למוסד כלשהו את הסמכות לתקן תקנה כך שממילא \'כל דמקדש אדעתה דרבנן מקדש\' והקידושין יופקעו? או לא צריך לתקן אלא ליצור הסכמה וממילא התנאי קיים?
האם זה יותר עניין של מדיניות הלכתית? כגון מה שמביאים שבכל תקנות אפקעינהו של חז\"ל היא גט פסול שעל ידי תקנתם הוכשר. זה לא טיעון עקרוני, אבל הרעיון הוא לשמר צורת הקידושין וגירשוין על פי התורה… האם הרב מסכים או סובר שעל בסיס החלטות בתי הדין אפשר לקבוע מציאויות בהם הקידושין יופקעו?
(אותה שאלה קיימת לגבי פתרונות אחריפ שהוצעו במשך הדורות, כגון תנאי בקידושין (שפותר את השאלה הראשונה), לחילופין נתינת גט על תנאי בעת הקידושין…)
שלום רב.
זו שאלה רחבה מדיי לדיון כאן. אומר כמה דברים בקצרה.
"כל דמקדש" הוא סמכות שמסורה לבי"ד הגדול שבדור, ולא לכל בי"ד. אין שום היגיון בכך שכל בי"ד יוכל להפקיע קידושין ולומר שקידשו על דעתו. אין היום סמכות כזאת (בטח לא הקריקטורה שנקראת "הרבנות הראשית"). הדבר תלוי בשאלה האם ההפקעה מבוססת על תנאי (הראשונים תולים זאת באמירה "כדת משה וישראל"), ואז כמובן אפשר להתנות בכל מי שרוצים (אמנם עדיין יש שאלה למי באמת התכוונו במקרה זה), או שמא זה מכניזם הלכתי מובנה (זו דעתי), ואז ברור שההלכה לא מתנה זאת בהסכמה של כל בי"ד.
בכל אופן, ברור שלא צריך גט פסול כדי להפקיע קידושין (אם כי אני מכיר את הטענה הלא סבירה הזאת). זה גם לא נכון שבכל המקרים בתלמוד היה גט פסול. למשל, המקדש בע"כ הפקיעו את קידושיו.
תנאי בקידושין הוא מכניזם מצוין לדעתי (אם כי רוב מוחלט של הפוסקים מתנגדים משום מה).
נראה שההתגדות היא עניין של מדיניות הלכתית… שתישמר צורת הקידושין וגירושין (ע"י גט) בישראל..
לכן הם נגד תנאי שיגרום שקידושין יופקע באמצעו…
ומגבילים אפקינהו לכך שלא יהיה קידושין כלל (קידושים פסולים) או שיהיה גט (הכשרת גיטין)
סביר.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer