הצעת גישה נוספת ליחסי הלכה ומוסר

שו”תקטגוריה: מוסרהצעת גישה נוספת ליחסי הלכה ומוסר
נתנאל שאל לפני חודש 1

שלום הרב מיכי,
בספרך “מהלכים בין העומדים” חילקת את הציוויים בתורה ל3 קטגוריות, ציוויים מוסריים, א-מוסריים ואנטי מוסריים. לאחר מכן הבאת הסברים נקודתיים אפשריים לחלק מהציוויים האנטי מוסריים (אונס שבויה הוא סביר בהינתן שכל גורל המלחמה תלוי בזה, הרג תינוק עמלקי סביר בהינתן שהעמלקים זה עם שמהווה איום קיומי תמידי עלינו וכו’) והזכרת שכמובן לשיטתך שיש כפילות נורמטיבית לא נזקקים להסברים אלו. לאחר מכן ציינת 3 גישות ליחסי הלכה ומוסר.

  1. זיהוי ההלכה עם המוסר
  2. זיהוי המוסר עם ההלכה
  3. כפילות נורמטיבית

 
את הגישה הראשונה דחית כיון שהיא מניחה איזה מוסר אלוקי שונה משלנו, שבאותו המוסר לגרש אשת כהן שנאנסה זה אכן מוסרי, ודחית שמעבר לערבוב בין הנורמטיבי למושגי המוסר מעצם הגדרתו הוא אוניברסלי. את הגישה השנייה דחית על ידי מקורות שמראים שיש מוסר חוץ תורני.
 
ועכשיו לשאלה. לדעתי ניתן לעלות גישה נוספת. אני לא טוען לעליונותה של הגישה הנוספת על פני גישת הכפילות הנורמטיבית. לדעתי היא פחות סבירה מהכפילות הנורמטיבית ואף הופכת לחשודה כיון שהיא מתקרבת לתחום של אי הינתנות להפרכה, אך מכיוון שלדעתי הפירכות על שתי הגישות הראשונות שהוזכרו לעיל לא חלות עליה, וכן מסקרי עומק שעשיתי (שני אנשים) רבים מניחים אותה בצורה מובלעת אשמח לדעתך עליה.
הגישה הנוספת מתחילה כמו הגישה המרוככת של הגישה הראשונה, כלומר טוענת שביסוד הציווים המוסריים אכן עומד המוסר (אפשרות שתמכת בה אף בגישת הכפילות). היא מקבלת שיש ציוויים דתיים שאין להם קשר למוסר(אכילת חזיר). אך היא לא מקבלת שיש ציווים אנטי מוסריים. אם כן מה ההסבר לציווים אנטי מוסריים כמו לגרש אשת כהן שנאנסה? כאן טוענת הגישה הזו שפשוט אין לנו בני האדם את התמונה המלאה. כלומר אם היה לנו את התמונה המלאה של המציאות היינו מבינים שזה הדבר המוסרי לעשות לפי ערכי המוסר שלנו. כלומר הגישה הזו מניחה שיש פרמטרים מסויימים שנסתרים מעיננו, שאם היינו מודעים להם, היינו מסכימים שהדבר הנכון לעשות זה לגרש עם כל הצער את אשת הכהן. אני רוצה להדגיש שאין הכוונה שיש איזה מוסר עליון שונה משלנו כמו שטענה הגישה הראשונה, אלא שיש מוסר אוניברסלי אחיד לכולם, אך לפעמים ההכרעה הנכונה בקונפליקט מוסרי משתנה בהתאם לנתונים, ואם היו לנו את כל הנתונים היינו בעצמנו מכריעים לגרש את אותה אשת כהן אומללה. במילים אחרות הגישה הזו עושה שימוש בסגנון התירוצים האפשריים שהעלית לציוויים אנטי מוסריים(גורל המלחמה תלוי בזה וכו) רק שסגנון התירוצים האפשריים בגישה הזו לא מניח חוסר ידע היסטורי כמו שהניחו התירוצים לעיל, אלא חוסר עכשווי בנתונים.
לצורך הדוגמה אזרוק כמה “נתונים” פרועים שבהינתן שהם נכונים ניתן להסביר את גירושי אשת הכהן. נניח שהגנום של הכהנים הוא כזה שגורם לכהן שאשתו נאנסה לא להצליח לשאת את העובדה הזו. כל חייו תהיה בו סלידה עמוקה ממנה, הוא ישנא אותה ובשיקלול הכולל חיי הנישואין שלהם יהפכו להיות אומללים ומלאי ניכור. האם לא יכול להיות שבהינתן ה”נתון” הזה, הדבר הנכון הוא לגרשה? או נניח שהגנום של הכהנים הוא כזה שבעילה של כהן באשה שנאנסה גורם לכך שהילד שיוולד יהיה פגום. חשוב לי להדגיש שהמטרה שלי היא לא לנקוב בדוגמה סבירה, וברור לי שהדוגמאות האלו ספקולטיביות לחלוטין. אני רק מנסה להגיד שאולי יש נתונים שלא חשופים לפנינו, ואם היינו נחשפים אליהם היינו מבינים שבתור הוראה גורפת, הדבר הנכון לעשות בשיקלול כל הנתונים הוא לגרש את האשה. אני גם חושב שמחקר בתחום כל כך רגיש שמנסה לכמת את כמות האושר של מכלול האנשים הרלוונטיים (הבעל האישה והילדים) בין 2 החלטות שונות (לגרש את האשה או לא) כנראה לא אפשרי.
אני מודע לזה שטיעונים כגון אלו לא ניתנים להפרכה מה שיוצר חשד. אני גם מסכים שמרחב התירוצים שלנו יורד בהינתן גישתך שכנראה אין התערבות בעולם (אם כי עם קצת דמיון ניתן לחשוב על נתונים שעלומים מאיתנו שאינם כוללים התערבות, ולדעתי גם אלו שמניתי לא מניחים התערבות עכשווית).
לסיכום גישה זו מזכירה קצת את הגישה המוסרתית לשאלת צדיק ורע לו, רק שלדעתי היא אף יותר קשה להפרכה. (יותר קשה להצביע על זה שהסבל לאשת הכהן גדול יותר אם נגרש אותה מאשר אם היינו בוחרים באלטרנטיבה, מאשר להצביע על כך שצדיק שנשרף בשואה כנראה לא כזה טוב לו).
כמובן שניתן לטעון שלא פתרנו את הבעיה כיון שתירוץ כזה גורר את השאלה אז למה ה’ ברא כך את הגנטיקה של הכהן שתגרור כל כך הרבה סבל, אבל שאלה כזו רלוונטית גם על התירוצים שלך על הציוויים האנטי מוסריים (למה ה’ ברא את האדם כל כך בהמי שגורל המלחמה תלוי באונס או למה ברא עם אכזר כעמלק) וכן על הכפילות הנורמטיבית ניתן לשאול למה ה’ נתן ציוויים דתיים הסותרים את המוסר, אז אני מרשה לעצמי להניח שלא סביב זה נסוב הדיון.
מצטער על האריכות
 
 
 
 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני חודש 1

כתבתי את דעתי על כך. זה אפשרי תיאורטית, אבל בלתי סביר לחלוטין. מה שנראה לא מוסרי הוא לא מוסרי אלא אם הוכח אחרת.

יצחק הגיב לפני חודש 1

לא הבנתי איזו עדיפות יש ליצור קטגוריה חדשה של ציוויים (הלכה) על פני כפיפות למוסר בלבד (כרצון ה’ כמובן) כאשר ציווי שנראה לא מוסרי מורה על כך שחסרות לנו *עובדות* (מטאפיזיות או לא).
ואולי זו טענה קצת פרגמטית אבל ככה גם נרוויח שאין קונפליקטים אמיתיים בין הלכה למוסר (תמיד ההלכה מנצחת כי היא מוסרית יותר לאור הנתונים החסרים)

מיכי הגיב לפני חודש 1

הסברתי מה שהיה לי להסביר. אם אתה מעדיף “לפתור” סתירות על ידי הכחשת קיומן – לבריאות. גם חז”ל כששאלו איך יעקב נשא שתי אחיות היו צריכים לומר שיש עובדות שאיננו יודעים, ושפעולה נגד ההלכה אינה באמת נגד ההלכה כפי שנראה לנו, וכן עוד על זו הדרך. וכך כשרואים עובדות נגד המכניקה הניוטונית תמיד אפשר לומר שאולי יש משהו שאיננו יודעים והכל א”ש.
מיציתי.

השאר תגובה