הראיה מן הסדר- ייחודיות כתוצאה מן התבונה
סיימתי לא מזמן את הפרק העוסק בראיה הפיסיקו- תיאולוגית בספרך ״המצוי הראשון״.
אחד הדברים שהפריעו לי הוא השימוש בחוק השני של התרמודינמיקה כקריטריון לייחודיות של העולם שלנו.
לכאורה, להבנתי קיים קריטריון הרבה יותר חזק- אנחנו מאמינים שישנה קורלציה בין התבונה האנושית שלנו לבין המתרחש בעולם וזה מה שמיוחד בו. השימוש בחוק השני הוא פועל יוצא של ההנחה הזו ולמעשה ההנחה הזו מבססת את הטענה שישנם חוקי טבע באשר הם.
האם ישנה סיבה מהותית בגינה לא הגדרת את הייחודיות של העולם שלנו בצורה הזו?