השפעת אורח חיים דתי ותפילה בסטטיסטיקה

שו”תקטגוריה: אמונההשפעת אורח חיים דתי ותפילה בסטטיסטיקה
שואל שאל לפני 6 שנים

שלום הרב,
בזמנו דיברנו על שאלת השפעתן של תפילות ואורח חיים דתי, וטענת שאילו היתה להן השפעה זה היה אמור לבוא לידי ביטוי בסטטיסטיקה. עכשיו, לעשות מחקרים ממוקדים על השפעת תפילות זה מאד בעייתי, כפי שכתבת בנספח ל”אלוהים משחק בקוביות”. ולמרות זאת יש מחקרים שמצאו השפעה כזו. אבל לעומת זאת הרבה מחקרים שהישוו בין תוחלת החיים, שכיחות מחלות וכדומה בין דתיים לחילוניים, מצאו זיקה מובהקת בין אורח חיים דתי לבין בריאות טובה יותר. הנה כמה מקורות:
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/012/897.html
http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1162964
http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1886450
http://www.manof.org.il/index.php?option=com_content&view=article&id=86%3A2009-06-28-14-09-10&catid=59%3A2009-07-02-11-54-17&lang=he

מי שאינו מאמין, יכול אולי לתרץ שההבדלים נובעים מגורמים טבעיים ופסיכולוגיים למיניהם. אולם המאמין יכול בהחלט לראות בכך גם את יד ההשגחה האלוקית בתגובה לתפילות, קיום מצוות וכדו’. כך שהטענה כאילו אין שום הבדל סטטיסטי בין דתיים לחילוניים היא מופרכת, וממילא המסקנה שכביכול נגזרת עלינו, לפיה תפילות לא משפיעות על המציאות – אינה מחוייבת כלל. אין שום סיבה לוותר על האמונה לפיה ה’ יכול לחולל ניסים ולהשפיע על הטבע בעקבות תפילות, ולאו דווקא במקרים חריגים במיוחד.

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 6 שנים

אני מכיר את המחקרים הללו, אבל הם קיימים גם ביחס למוסלמים (שם בעיתון הארץ זה מוזכר) וגם ביחס לנוצרים. אז כנראה אמונה ותמיכה קהילתית תורמת לתוחלת ואיכות החיים ולאו דווקא האמונה הנכונה וסייעתא דשמיא. אני מניח שבין חסידי אורן זריף ויאשיהו פינטו תמצא תופעות דומות.
מעבר לזה, ביומיום איני חש בשום השפעה במובן האישי. זה שוב מחזק את הקישור של התוצאות הללו לתמיכה החברתית-קהילתית ולרוגע של האמונה, ופחות לסייעתא דשמיא.
 
באופן כללי, מחקרים כאלה בד”כ לוקים קשות במתודה המדעית שלהם. לא רק אלו שבודקים את השפעת האמונה אלא כל מחקר פנומנולוגי שבודק קשר בין שני משתנים בלי להיכנס למכניזם הביולוגי של ההשפעה. כך לגבי השפעת סיגריות או קפה על סרטן ועוד הרבה.

שואל הגיב לפני 6 שנים

למה שלנצרות ולאיסלם לא תהיה השפעה? בכל זאת מדובר בדתות שמאמינות באל אחד.
כמו שכתבתי, אפשר לתרץ בכל מיני דרכים טבעיות את ההשפעה הזו או לחשוד במתודה של המחקרים. לכן אני לא מסתמך עליהם כדי *להוכיח* את כוחה של תפילה. אבל אני כן יכול להשתמש בהם כדי *להפריך* את הטענה ההפוכה לפיה לא רואים שום הבדל סטטיסטי בין דתיים ללא-דתיים. האפיקורס אולי לא ישתכנע, אבל למאמין אין שום סיבה לפקפק באמונתו בנושא.
תחושה אישית בחיי היומיום היא לא אינדיקציה רלבנטית בהקשר זה. יש המון דתיים שכן חשים באופן אישי שתפילותיהם נענות. ולא הייתי ממהר להניח הנחות לגבי חסידים שוטים כאלה ואחרים בלי לבדוק אותן, בדיוק כפי שטעו אלה שהניחו שלא יימצא שום הבדל בין דתיים לחילוניים.

mikyab צוות הגיב לפני 6 שנים

הנצרות, לפחות בגוונים מסוימים, היא ע”ז, ובכל הגוונים היא טעות מגונה. אז אם הקב”ה מסייע לעובדי ע”ז ולטועים אז הוא יכול לסייע גם לאתיאיסטים. אתה שומט את הקרקע מתחת לטענתך.
אני חולק על נקודת המוצא שלך. לטענתי גם לחז”ל ולכל קודמינו לא היה בסיס להניח את ההשפעה האלוקית על החיים. לכן מראש איני נותן הרבה קרדיט לאמונה הזאת, ואיני חושב שהיא מוחזקת להיות נכונה עד שיוכח אחרת. להיפך, מבחינתי המוחזקות היא שאין השפעה כזאת עד שיוכח אחרת.
מי שרוצה יכול להיאחז בכל מיני דברים שיכולים להתפרש בכל מיני צורות. כשלעצמי איני רואה שום אינדיקציה להבדל כזה והשפעה כזאת.
אין הבדל בין להשתמש במחקרים להוכיח את האמונה לבין שימוש בהם כדי לדחות את ההפרכה. או שאתה מאמין להם או שלא. אם אינך מאמין להם אז נכון לומר שאין אינדיקציה לסיוע מלמעלה. ואם אתה מאמין להם אז יש אינדיקציה. אי אפשר לרקוד על שתי החתונות.
תחושות אישיות שתפילות נענות בעיניי הן חסרות משמעות. בדיוק כמו האמונה שמתגלה בחפירות (אין אתיאיסטים בשוחות). ראיות יש רק כשעושים זאת במתודה שיטתית ומבוקרת על קבוצות גדולות. דוגמאות אישיות הן חסרות כל משמעות. אלא אם המאמינים הללו טוענים שהיה להם גילוי נבואי.

שואל הגיב לפני 6 שנים

בהחלט יתכן שלכל אמונה דתית מסוג שהוא יש ערך מוסף על פני אתאיזם, בעיקר אם זו אמונה שבאופן מוצהר פונה כלפי ה’, גם אם בעינינו היא טועה. הקב”ה לא בהכרח שותף להגדרות ההלכתיות של עבודה זרה כפי שמובאות בפוסקים.
אין דרך להוכיח חד משמעית השפעה של תפילות. אתה מכיר את הניסויים והם לא משכנעים אותך, למרות שלא מעט מהם מצביעים בכיוון זה. אתה מכיר גם את הסטטיסטיקות והן לא משכנעות אותך, למרות שלחלק גדול מהממצאים שם אין הסבר טבעי פשוט (למשל אחוז קטן יותר של מומים מולדים אצל דתיים). אני לא חושב שיש דרך אחרת להראות את זה. להחליט שברירת המחדל היא לא להאמין בכך עד שיוכח אחרת זו החלטה שרירותית, ובאותה מידה אפשר להחליט כן להאמין לתנ”ך, לחז”ל ולמסורת בנושא זה. אם אתה בוחר שלא להאמין, זו עמדה אישית, אבל אתה לא מציג שום טיעון שאמור לשכנע את מי שכן מאמין. להצהיר סתם כך “אני לא מאמין” זה לא מעניין.
זה שכל אחד יכול להיאחז בפרשנויות שונות, זה נכון. זה הרי גם מה שאתה עושה כשאתה מעדיף הסבר טבעי להבדלים הסטטיסטיים (למרות שאין ראיה שזו הסיבה) במקום הסבר רוחני. אבל אתה לא משאיר שום פתח אמיתי להשתכנע באפשרות ההפוכה, כי כל נתון שיביאו לך אתה יכול לפרש אחרת.
אם תחושות אישיות הן חסרות משמעות, כך גם התחושה האישית שלך שתפילות לא עוזרות.

mikyab צוות הגיב לפני 6 שנים

אכן נכון. מה שאני טוען הוא שלאמונה המקובלת אין שום בסיס, ולכן אין לי סיבה לקבל אותה. מבחינתי אם אין ראיה שהקב”ה מעורב אז כנראה שהוא לא מעורב. זו התפיסה המדעית שלי ואני אכן מניח שהיא נכונה. אתה צודק שיהיה קשה מאד לשכנע אותי בהיפך. את האשמה הזאת אפשר כמובן גם להפנות אליך. ועדיין המדע עובד לא רע, כלומר ההנחה שהעולם מתנהל על פי חוקים קבועים עובדת ומוכיחה את עצמה יומיום. אני לא מכיר הרבה ניסויים שנכשלו בגלל מעורבות של הקב”ה ששינה את חוקי הטבע, אבל כמובן ייתכן שהיו כאלה ותלו את הכישלון במשהו אחר. בכל אופן, ודאי לא ניתן לומר זאת על ההנחה של מעורבות הקב”ה בעולם (שהיא עובדת ומוכיחה את עצמה).
הטיעון שאותו אני מציג הוא הטיעון המדעי. אם המדע צודק שהעולם מתנהל על פי חוקים קבועים אז אין מעורבות של הקב”ה (למעט במקרים חריגים אולי, מה שכמעט לא ניתן להוכחה), ולכן זו נקודת המוצא המוחזקת אצלי. והמוציא ממנה עליו הראיה. אם זה בעיניך לא טיעון, אז אכן לא הצגתי שום טיעון. וגם אתה לא.

Back to top button