השתדלות

שו”תקטגוריה: מחשבההשתדלות
EA שאל לפני חודש 1

מה החלק של האדם והחלק של הקב״ה בחייו של האדם ? במילים אחרות מה הגבול של ההשתדלות ? מתי אני יודע שכבר עשיתי הכל כדי להצליח ועכשיו תלוי בהחלטתו של האל ? מתי נפגשים ההשתדלות והאמונה ? אולי כבר כתבת על זה אם כן תודה לכוון אותי  

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני חודש 1

כתבתי על כך בהרחבה. חלק ההשתדלות הוא 100%. מה שתעשה זה מה שיהיה. שום דבר לא תלוי בקב”ה. קרא בספר השני בטרילוגיה, והרבה כאן באתר (חפש מעורבות אלוקית בעולם).

אהוד הגיב לפני חודש 1

הטיעונים של מיכי לכך שאין התערבות אלוקית הם לא רציניים.
אבל גם אי אפשר לדעת מתי הקב”ה כן מתערב עבורי.
אז העניין הוא לעשות השתדלות*, אבל יחד עם זאת להיות בעמדה נפשית שבסופו של דבר המלך הגדול הוא שיקבע (אלא אם הוא הפקיר אותך לחוקי הטבע).

*השתדלות זה אומר למשל ללכת לראות אורטופד כאשר כואב בגב או בברך, אבל מצד שני, מומלץ לא “להשתגע” ולרוץ לקבל 4 חוות דעת רפואיות שונות, ועוד לשלם מלא כסף לרופא מומחה פרטי.
זה דווקא מראה על חוסר ביטחון בה’. יש מקום מסוים שבו צריך לדעת לשחרר.

ממליץ לך מאד לא לקרוא את ספריו של מיכי, חבל על זמנך. שעמום צרוף.

EA הגיב לפני חודש 1

אהוד אתה נותן הגדרה להשתדלות עם משל, אין לך הגדרה מדוייקת רצינית יותר אולי ? תודה על ההמלצה, אקרא אותם ואגיד לך אם טעית או לא

ע.ק. הגיב לפני חודש 1

אם אתה מחפש גישה שיותר קרובה לרב אבל לא ממש,
אז אם אני לא טועה יש שיטה שראיתי בספר חשבון הנפש (אבל לא מזמן חיפשתי ברפרוף מחדש ולא מצאתי בפנים), שאדם צריך לסמוך על דעתו ולעשות מה שראוי וזה ההשתדלות, כאילו לסמוך על מחשבתו. והכוונה אני מניח לא באובר ולא בזלזול.
הפלא יועץ מזכיר שאדם צריך להשתדל מדין הספק שהוא נתון תחת הטבע. תסתכל למשל בערך רפואה ולאחר מכן ניתן לדייק בערך פרנסה, אף שלקראת הסוף יש איזשהיא סתירה.

חוזצמזה, יש לי משהו שאני חושב שניתן להוציא מספר עזרא שלא ראיתי אף פעם שהביאו זאת, אבל אף אחד עד היום לא כל כך התייחס לדבריי כשהצגתי את זה לאנשים, ורובם לא הבינו או שלא הסתכלו. או שאני טועה אבל גם את זה לא אמרו…
וזה האמירה הפשוטה שלו, שלאחר שהתחיל את המסע לארץ, רואים שגם הוא הסתבך בלהסביר את ענייני היחס בין השתדלות וביטחון והשגחה:
” (כא) וָאֶקְרָא שָׁם צוֹם עַל־הַנָּהָר אַהֲוָא לְהִתְעַנּוֹת לִפְנֵי אֱלֹהֵינוּ לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ דֶּרֶךְ יְשָׁרָה לָנוּ וּלְטַפֵּנוּ וּלְכָל־רְכוּשֵׁנוּ׃ (כב) כִּי בֹשְׁתִּי לִשְׁאוֹל מִן־הַמֶּלֶךְ חַיִל וּפָרָשִׁים לְעָזְרֵנוּ מֵאוֹיֵב בַּדָּרֶךְ כִּי־אָמַרְנוּ לַמֶּלֶךְ לֵאמֹר יַד־אֱלֹהֵינוּ עַל־כָּל־מְבַקְשָׁיו לְטוֹבָה וְעֻזּוֹ וְאַפּוֹ עַל כָּל־עֹזְבָיו׃ (כג) וַנָּצוּמָה וַנְּבַקְשָׁה מֵאֱלֹהֵינוּ עַל־זֹאת וַיֵּעָתֵר לָנוּ׃ ”

משמע שהוא כן היה רואה לנכון שצריך לבקש חיל ופרשים, אבל בגלל סיבה תאולגית הסברתית צדדית הוא נמנע. ומצד שני, בעקבות כך הוא התפלל וכך נענה.
כך שכאילו הוא סוג של סמך (ע”י תפילה) על הקב”ה בשעת הדחק. אבל לכחתחילה צריך השתדלות, רק אם אי אפשר אז מתפללים וסומכים על ההשגחה וכו’. וניתן אולי להסביר בעוד אופנים.

אהוד הגיב לפני חודש 1

EA,
אין לי ממש הגדרה להשתדלות, ויש דברים שאני חושב שהם לא צריכים להיות מוגדרים, אלא פשוט לחיות אותם.
אם בכל זאת אתה מחפש הגדרה, עבור “השתדלות”, אז לדעתי זה פשוט – “לדעת מתי לשחרר”.
אני אתן דוגמאות איך זה בא לידי ביטוי בעולם המעשה :

א. אם אתה הולך לראיון עבודה, אל תחשוב שאתה צריך להתלבש באופן מושלם, או לדעת לענות באופן מושלם על שאלות וכו’.
ב. אם אתה יוצא עם מישהי אל תנסה להרשים יתר על המידה.
ג. לא להחניף.

השאר תגובה