זמן וא- לוהים

אם נצעד אחורה – מעולם לא נגיע לסוף, לא יהיה שום שלב שבו נגיע לרגע של תחילת העולם, אז כיצד התהליך ההפוך כן קרה במציאות? מה ההבדל בין צעידה קדימה לצעידה אחורה?

בתהליך ההפוך לא מוגדר, בדיוק בגלל שבתהליך הישר אינך מגיע לסוף. אז אין לך את מה לסובב כדי לקבל את התהליך ההפוך. הנקודה מינוס אינסוף לא יימת, ולכן אי אפשר להגדיר תהליך שמתחיל בה.

נו, אז מדוע אין כאן טיעון? זאת בדיוק המטרה של הטיעון, להוכיח שתהליך אינסופי הוא לא מוגדר, ואם תנסה להתחיל מהנקודה מינוס אינסוף תגלה שהיא לא קיימת, כך שההצהרה "העולם קיים בן אינסוף זמן" היא הצהרה ריקה מתוכן.

אין שום בעיה במשפט שהעולם קיים אינסוף זמן. משמעותו פוטנציאלית: לא הייתה לו התחלה. ואין שום קשר להגעה להווה.

אבל זו הבעיה, שכל משמעותו של המשפט הזה היא משמעות פוטנציאלית בעוד שהוא טוען טענה קונקרטית, שהרי הוא טוען שאין שום זמן שנלך שנגיע באמצעותו לתחילת העולם, ובמשמעותו הקונקרטית הוא טוען טענה חסרת מובן, זאת לא בעיה?

אני מתרשם שאינך מבין את המושגים. הטענה שאין שום זמן שנלך ונגיע לתחילת העולם אינה אומרת שאם נתחיל מתחילת העולם ונלך לא נגיע להווה. זאת מפני שאין נקודת התחלה. זו המשמעות של אינסוף פוטנציאלי.

מי אמר שהיא אומרת זאת? רק אמרתי שהטיעון של החוה"ל (שהוא לא שלו, כמובן) אינו מתעלם מכך שאם העולם הוא בן זמן אינסופי אז אין לו נקודת התחלה מוגדרת, הוא רק משתמש בטיעון הזה כדי להדגים את הבעייתיות שיש בטענה שלעולם אין נקודת התחלה, הוא מנסה להראות שאנו לא מצליחים לחשוב על דבר שאין לו נקודת התחלה, על כך טענת שהטענה שהעולם קיים בן אינסוף זמן טוענת טענה פוטנציאלית (כל זמן שתבדוק – תגלה שהעולם קיים שם) ולא קונקרטית (כמו הטענה שהעולם קיים מאה שנה), וע"ז השבתי שזאת הבעיה, כיון שכאשר מנסים לנסח את הטענה הזו בשפה קונקרטית – היא יוצאת טענה לא מוגדרת.

טוב, התייאשתי

ועל כך נאמר "אין ייאוש בעולם כלל", כי הייאוש אינו אלא קליפת מרה של עמלק, וזהו סוד שורש קליפת קין אשר היה בחינת עובד אדמה וכנ"ל, כי סוד עובד אדמה הוא שאינו עובד לשמים רק לאדמה, והוא בחינת "כל העובד שלא לשמה מאכילין אותו גחלי רתמים", כי גחלים הוא גימטריא אמן, ואמן הוא בחינת "אל מלך נאמן" שהוא בחינת שלא לשמה וכנ"ל, כי עובד ע"מ שיהא ה' נאמן לו, וזה היה עיקר עבודת אברהם אבינו ע"ה שהיה מזרע קין כנ"ל, וזהו סוד מה שאמרו בזוה"ק כי העונה אמן נופל ראשו מעליו, כי אברהם הוא בחינת ראש, שהרי היה ראש האומה בסוד חסד, ועל כן ראשו נופל מעליו כנ"ל.

🙂