זרע שנשאב ממת
שלום שוב הרב, ברשותך שאלה. אני כותב מאמר הלכתי (שוב לתחרות מאמרים), בשאלה מה עושים בזרע שנשאב מנפטר לאחר מותו. בהנחה שמותר לשאוב זרע לאחר המוות והנפטר לא גילה דעתו מה לעשות עם זרעו (כמו לדוגמא במקרה של עמית בן יגאל), נראה לך שייך לדון בדינים אלו על פי דיני ירושה הקלאסיים, ואז לדוגמא להורי הנפטר תהיה אמירה חזקה יותר מאלמנתו, בשאלה האם להשתמש בזרע? ואם כן, האם גם לאחי הנפטר תהיה אמירה יותר חזקה? נשמע לא סביר… יש מקום לדון גם במקרה ההפוך, לדעת הסוברים שאין לילד כזה ייחוס כלל, האם מחמת כך במקרה בו האלמנה וההורים מסכימים להביא ילד מהזרע, למעשה הם לא יכולים לעשות כך, בגלל שהילד כלל לא מיוחס להוריו?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
מאוד מעניין. הכוונה ב'לדעתי לא באמת ניתן להגיע לעמדה הלכתית מבוססת לגביהם' היא שיש מקרים שאי אפשר למצוא בהלכה הקיימת מידע לגבי הסטטוס ההלכתי שלהם או שיש מקרים שאין להלכה מה לומר עליהם? מה שאתה כותב פה בהמשך זאת סברא למה יהיה הדין ההלכתי או מחוץ להלכה?
שאלה טובה וספק אם יש לה תשובה. כוונתי הייתה לומר שאי אפשר לפשוט את זה ממקורות מוסמכים. וגם אם תמצא מקור אין לו הרבה משמעות כי חז"ל לא ידעו מדע מודרני.
ועדיין יש מקום ליצור הלכה מסברה וזו תהיה הלכה. אבל אין מוסד סמכותי שסברתו מחייבת.
תודה. לגבי זה שהלכה מסבירה תהיה הלכה-
אני מניח שהסברא לשייך את זה להלכה כלשהי?
אם התכוונת סברא בפני עצמה שכך צריך להיות. האם כתבת על זה איפשהו שאוכל להרחיב?
ראה מאמרי על מעמדן ההלכתי של סברות.
אם הסברה תפרש הלכה כלשהי או יישום שלה, אז התוצר הוא הלכה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer