חובת קיום מצווה במיעוט סיכוי

התשובה עוסקת במקרה שהרוב לימון ואתה מחייב אותו שלא ללכת אחר הרוב במצוות אלא לחשוש למיעוט שזה אתרוג וכן ליטול? אני לא בטוח שהבנתי

סליחה, התבלבלתי (חשבתי שמדובר ברוב הסיכויים שזה אתרוג). גם כאן הולכים אחרי הרוב ולכן אין ליטול בברכה. אם רוצה ליטול בלי ברכה יכול כמובן, אבל ודאי שאין לכפות.
אפילו בספק שקול במקרה כזה יש דעות באחרונים שלא חייב ליטול בכה"ג. זה כמו הספק לגבי התכלת, שבספרו של הרדזינר הביא מרעק"א שאין חובה להחמיר היכא שלא בטוח שייצא ידי חובה. טענתו של רעק"א היא שהחובה להחמיר בספק דאורייתא היא רק כשההחמרה תוציא אותו מידי הספק. למשל בספק איסור חזיר אם לא אכלת ודאי שלא נכשלת באיסור. במקרה כזה אתה חייב להחמיר. אבל בספק אם זה תכלת או לא, גם אם תחמיר לא בטוח שיצאת ידי חובת תכלת, ולכן בכה"ג אין חובה להחמיר. וכך גם כאן כמובן.
זה לא דווקא חילוק בין עשה ללאו, כפי שיש כאלה שהבינו. יש מקרים של עשה שבהם כן חייבים להחמיר גם לפי רעק"א. למשל בספק כזית בסוכות שחייב להחמיר ולאכול בסוכה כי אם זה פחות מכזית אין עליו חובה בכלל. וכן עוד כעין זה.

לפי הסברא הזאת שעדיין ישאר בספק אז יש מקום לשאול מה אם אחרי שיחשוש למיעוט יידע שהצליח האם חייב לנסות. למשל יש אתרוג נעול בקופסא ויש לו מפתח בכיס שרוב הסיכויים הוא לא המפתח הנכון האם חייב לנסות לפתוח את הקופסא עם המפתח ולנסות להשיג את האתרוג. זה שראוי וטוב ויפה זה ברור אבל האם חייב. והאם כופין.

כשזה ספק. כשזה מיעוט אז לא. את הדוגמה לא הבנתי.

הדוגמא היא שיש בוודאי אתרוג מעבר לדלת ורוב הסיכויים שגם אם ייגש לפתוח לא יצליח לפתוח ולקחת את האתרוג, האם הרב אומר שאין עליו חובה לגשת ולנסות לפתוח? התוספת בדוגמא הזאת היא שאחרי שינסה יצא מכלל ספק, או שיידע בוודאות שהוא אנוס ופטור או שידע בוודאות שקיים מצוות אתרוג.

זה לא שונה בכלום מהספק לגבי התכלת.