ספקות בהלכה
שלום הרב,
כאשר האדם מסופק בספק מעשי שיש לו השלכה הלכתית (למשל האם הוא בירך ברכת המזון או לא), האם יש משמעות ל"עוצמת" הספק, או ליחס האמיתי שבין שני צדדי הספק?
נניח שאני בספק אם בירכתי ברכת המזון. לפי ההלכה אני צריך לברך כי ספק דאורייתא לחומרא..
אבל אם הספק אינו שקול – אני סבור ב-90% שבירכתי כבר אבל יש בי חשש קטן של 10% שלא בירכתי. האם יש לכך משמעות? זה עדיין נקרא ספק? האם חוזר ומברך?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
איפה כאן הרוב? האם הטענה היא שרוב האנשים הסבורים בעוצמת ודאות של 90% שהם עשו משהו, אכן עשו אותו?
אתה יכול לנסח זאת גם כך (אם תיצמד לניסוח של רוב דפריש מרובא פריש), אבל גם בלי זה יש רוב סיכויים (כמו סברת הרשב"א לגבי ס"ס שהוא מכוח רוב).
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer