טמון באש

האם מוכרח שיהיה בזה היגיון אנושי כי חז"ל החליטו לדרוש כך את הפסוק? במקום לדרוש ונאכל גדיש או הקמה שזה רק דברים גלויים יכלו לדרוש רק גידולי קרקע (בלי היגיון) או רק דבר שאינו מיטלטל (וההיגיון שאי אפשר להבריח אותו).

או שלא צריך שיהיה ממש היגיון אנושי בטמון אלא מתוך כל האפשרויות לדרוש מה לא דומה לקמה וגדיש הדבר הכי פחות לא הגיוני הוא טמון.

בדרשות אמור להיות היגיון, שכן חז"ל החליטו לדרוש דווקא כך. נכון שלפעמים זה יהיה מה שהכי פחות בלתי סביר מבין האפשרויות כי יש טריגר שמאלץ אותנו לדרשה.