ישראל הבא על הגויה

שו”תקטגוריה: הלכהישראל הבא על הגויה
יהושע שאל לפני 3 שנים

שלום
נדמה לי שבעבר התייחסת לשאלה הבאה כאן באתר, אבל אינני יודע למצוא את אותה התייחסות (יש כאן אפשרויות חיפוש?). 
 
הרמב”ם (איסורי ביאה יב י) כותב: 
אבל ישראל הבא על הכותית בין קטנה בת שלש שנים ויום אחד בין גדולה בין פנויה בין אשת איש ואפילו היה קטן בן ט’ שנים ויום אחד כיון שבא על הכותית בזדון ה”ז נהרגת מפני שבא לישראל תקלה על ידיה כבהמה ודבר זה מפורש בתורה שנאמר הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם וכל אשה יודעת איש למשכב זכר הרוגו.
 
מלשונו נראה שזה גם במקרה שהיהודי אנס את הגויה, וקשה מאד לכלכל את ההלכה הזו. מה גם שהרמב”ם למד אותה מעצמו, ללא שום מקור. ומה שמביא מבנות מדין, הקשר לא ממש ברור, שם היה ציווי מיוחד להרוג נשים שבאו להחטיא את ישראל ולהביא עליהם פורענות, וכפי שנאמר שם “נקום נקמת בני ישראל מאת המדינים”, ומה הלימוד משם לכל ישראל הבא על הגויה.

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 3 שנים

אכן, זכור לי שזה עלה כאן בעבר. אבל איני זוכר היכן, ומה כתבתי.
נראה שמדובר כאן בדין תקלה וקלון, ומה שהורגים אותה הוא מפני הקלון. ובאמת כתב באו”ש הל’ מלכים פ”ט ה”ז ובכלי חמדה דברים (עמ’ קע) שהוא הדין באנוסה כי דינה כבהמה שנרבעה לישראל שנהרגת מפני שיש בזה קלון (ראה סנהדרין נו בסוגיית תקלה וקלון). ובאמת בת גר תושב כתבו שם שאינה נהרגת. ומכאן תלמד לימינו שהגויות אינן בגדר בהמות (גדורים בנימוסי האומות) שאין מקום לדין זה.

hvuag הגיב לפני 3 שנים

תודה.

מובן שהעניין הוא משום קלון, כפי שכותב הרמב”ם עצמו, שדינה כדין בהמה. וההשוואה הזו היא שקשה בעיניי מאד.

מסופקני עד כמה הנחמה שאנו מנחמים את עצמינו בכך שבזמן הזה הגויות אינן בגדר בהמות, היות והגויים גדורים בנימוסי האומות, נכונה לדעתו של הרמב”ם. אילו בין הרמב”ם למאירי (אבי הרעיון הזה) הפרידו אלף שנים היה אולי מקום לומר כך, אבל במצב הנוכחי, חוששני שהרמב”ם פשוט לא חש לדברי המאירי.

מיכי הגיב לפני 3 שנים

לא הבנתי. מה זה קשור לנחמה? גם אם הרמב”ם עצמו לא חשב כך, זהו הדין (לדעתי). לא באתי לנחם אף אחד.
מעבר לזה, גם מי שאינו חושב כך זה יכול להיות בגלל שהוא לא מעלה בדעתו שיש גוים נאורים, כלומר שהבהמיות אינה מהותית לגוי. מי שפוגש גוים נורמליים לדעתי לפחות בפועל לא ינהג כך. איך הוא ינמק? או באופן ישר (כמאירי) או באופן עקום (אין ידינו תקיפה, דרכי שלום, איבה).

mikyab צוות הגיב לפני 3 שנים

אגב, במאמרי על המאירי כתבתי שהרמב”ם הוא המקור לשיטתו. הרמב”ם כותב (דומני בשני מקומות) שהיחס המפלה לגוים הוא בגלל שהם נוהגים כבהמות. בעצם זה מפורש בגמרא ב”ק לח ע”א “ראה ויתר גוים”. וראה פיהמ”ש שם לז ע”ב:
אם אירע דין לישראל עם גוי הרי אופן המשפט ביניהם כמו שאבאר לך, אם היה לנו בדיניהם זכות דננו להם בדיניהם ואמרנו להם כך דיניכם, ואם היה יותר טוב לנו שנדון בדינינו דננו להם לפי דינינו ונאמר להם כך דינינו. ואל יקשה בעיניך דבר זה ואל תתמה עליו כמו שלא תתמה על שחיטת בעלי החיים אף על פי שלא עשו שום רע, לפי שמי שלא נשלמו בו התכונות האנושיות אינו אדם באמת ואין תכליתו אלא לאדם, והדבור על ענין זה צריך ספר מיוחד.
ניתן כמובן לומר שלדעתו זה מהותי לגוים ולא בר שינוי, אבל לאור הגמרא באותו מקום עצמו זה לא סביר.

יהושע הגיב לפני 3 שנים

לגבי מה שהזכרתי על ‘נחמה’, זה צורך (לפחות שלי) כשאני נתקל בהלכה כל כך משונה וכל כך לא הגיונית, וגם חסרת מקור ברור.

לגבי הרמב”ם כמקור למאירי, לא ממש ברור לי מה יגרום לרמב”ם להחליט שנשתנה הדין. אני מקווה שמוסכם שאת גויי זמנו הוא לא תפס כמו המאירי, אלא כמו שהוא כותב בציטוט שהבאת ממנו, אחרת היה עליו להוסיף איזושהי הערת הבהרה. וזאת למרות שהכיר את הפילוסופים הערביים ומן הסתם כיבד אותם.

ומה היה אומר הרמב”ם לגבי זמנינו איני יודע. אנו מכירים כמה גויים נאורים, אבל גם את הערבים שסביבנו ואת הנאצים ועוזריהם משאר העמים. אז האם צריך לדון על כל גוי לגופו? מן הסתם לא. יותר מסתבר שהרמב”ם היה אומר שכלום לא השתנה (בהנחה שהוא בכלל סובר ששינוי כזה ישנה את הדין).

Back to top button