כבקרת רועה עדרו

שו”תקטגוריה: מחשבהכבקרת רועה עדרו
הלל שאל לפני חודש 1

אני  תמיד  מרגיש אי נוחות בקטע הזה  בתפילה (שאמור להיות אחד  השיאים שלה בימים הנוראים) בלי  להתייחס למהות  התפילה  אלא  כרעיון שרובנו חונכנו עליו שיש איזה  אבא או סבא  מזוקן שיושב  שם למעלה  וסופר ומונה ובודק. מישהוא  או משהוא  שעושה  פנקסנות  למעשנו כאן. התפישה הזו של אלוהים נראית לי ילדותית  לא מציאותית ומפחיתה  מערכו של  האלוהים. אני  מעדיף לראות באלוהים  חלק מהותי  רוחני  נעלה ממי  שאני ומשהוא המאחד את כל הישויות  הרוחניות  האלו  בעולם. אשמח ואודה להבין מה  דעת  הרב על התפישות  הללו

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני חודש 1

למה החלטת שהוא אמור להיות אחד השיאים? אני חושב שהתמונה שאתה מתאר היא ילדותית ואין שום סיבה לאמץ אותה. זהו יום של חשבון נפש, ואתה אמור לבקר את עצמך כבקרת רועה עדרו. וגם אם הקב”ה עושה זאת זו אינה פנקנסנות אלא התעניינות אמיתית במצבו של כל אחד מברואיו. הרי הוא ברא אותנו לתכלית כלשהי, אז למה שלא יבדוק האם זה באמת עובד?! 

הלל הגיב לפני חודש 1

אני מסכים לרישא לגבי חשבון הנפש האישי.. לא מבין מה טעם לקב”ה ב”התענינות” גרידא. לא נראה לי הגיוני שהוא עוקב אחרי כל ברוא .וגם הפיוט מדבר על מעשה של “לחתוך קצבה” לא סתם התעניינות..אני יכול לקבל את כל אלו כמטפורות למשהוא אחר. אבל החינוך הדתי שאני קיבלתי ושאני רואה גם כיום בחברה שלנו מקבל את הדימויים האלו כפשוטם.

מיכי הגיב לפני חודש 1

ולכן? למה פייטן זה או אחר, או מחנכים אלו או אחרים, צריכים לקבוע מהי השקפתך, או מה יחסך ליהדות?
הרמב”ם בשורשיו מתייחס למוני המצוות הראשונים (מחברי האזהרות) וקורא להם בזלזול פייטנים.

הלל הגיב לפני חודש 1

ואיך אתה רואה את הדימויים האלו ? אתה באמת חושב שהקב”ה יושב וחותך קצבה? איך אתה רואה את היחס בין זה למה שתכלס קורה בין האדם לבורא בימים אלו של בין כסה לעשור?

mikyab צוות הגיב לפני חודש 1

אין לי מושג מה קורה בין אדם לבוראו בימים אלו, ואני לא יודע למי יכול להיות מושג. מבחינתי זה קודם כל מועד מהתורה שיש לשמור עליו. התכנים שהכניסו לתוכו הם על אחריות המכניסים. לכן לדעתי סביר לעשות את הימים האלה לימי חשבון נפש של האדם, ובמסגרת זאת לעשות תשובה. ראו בטור 27.
אפשר לראות גם בטור 241 על דין וחסד ומשמעותם.

השאר תגובה