למידת מכונה

שו”תקטגוריה: כללילמידת מכונה
ק שאל לפני 3 שבועות

בס”ד
הרב האם למידת מכונה כמו של למידת נוירונים מסוג unsupersvised learning, לא קושיא לטענת האפלנטוניזם שלא ניתן להבין מושגים ללא רדוקציה למושגים קודמים אנליטיים או הבחנה בתבניות בצורה אמפירית בלבד.
למשל זה מסוגל לאבחן מתוך תמונות חתולים וכלבים מהו חתול ומהו כלב, ללא הגדרה מראש.
 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 3 שבועות

זה לא למידה אלא אילוף. המכונה לא “מבינה” אלא מתנהגת כפי שאתה רוצה. היא לא ‘מזהה’ כלום אלא נוהגת לפי הזיהוי הנכון. לכן אין קשר לשאלה של אפלטון.
מעבר לזה, המכונה מקבלת קלטים של תמונות רלוונטיות ולכן היא כן ניזונה ממידע קודם.

סנדומילוף הגיב לפני 3 שבועות

ק
הכל שם מוגדר מתימטית היטב ולכן אני לא רואה שם שום תרומה לדיון הפילוסופי.

אלגוריתם unsupervised הוא לא בדיוק אילוף. נותנים למערכת את כל הקלטים אבל בלי להגיד לה מה הסיווג הנכון של כל קלט. אז מה כן המערכת עושה? יש למשל אלגוריתם שעושה קלסטרינג כלומר חלוקה לקבוצות. לדוגמה מכניסים אלף נקודות במישור ומבקשים מהמערכת למצוא חלוקה ‘אופטימלית’ לN קבוצות של נקודות כך שהמרחקים בתוך כל קבוצה יהיו קטנים ככל האפשר והמרחקים בין הקבוצות יהיו גדולים ככל האפשר. אז כל מה שיש פה זה הגדרות של מרחק בתוך קבוצה, ושל מרחקים בין קבוצות, פלוס תהליך איטרטיבי (דטרמיניסטי) שמשתפר ומתכנס.

אם יש אלף תמונות 10 על 10 (כלומר אלף נקודות במישור מאה-מימדי) ומבקשים מהמערכת למצוא חלוקה אופטימלית לשתי קבוצות אז ייתכן בהחלט שהחלוקה הזאת תחפוף לחלוקה חתול/כלב. כי ה”מרחק” בין שתי תמונות של חתולים יהיה קטן יותר מה”מרחק” בין שתי קבוצות של כלבים. את פונקציית המרחק אפשר להגדיר ולהתאים בצורות שונות. צפויות תוצאות עוד יותר טובות אם במקום להכניס את התמונות כמו שהן מכניסים אותן אחרי תהליך קידוד (למשל פלט של שכבות פנימיות מרשת אחרת שעושה דברים אחרים רחבים יותר והיא אומנה כן supervised).

אגב, גם בsupervised, כיון שבסך הכל זה תהליך מתימטי חמור (גם אם מחושב רק נומרית) של מציאת מינימום לפונקציה עם n משתנים אז אני מתקשה להבין למה קושרים את זה לדיונים פילוסופיים.

mikyab צוות הגיב לפני 3 שבועות

היא עדיין משתמשת בקלטים, אפילו דרך התכנות שלה. זו לא יצירה יש מאין.
למיטב הבנתי, טענתך שזהו חישוב מוגדר ולכן אינו קשור לדיונים פילוסופיים זהה לטענתי שאין כאן הבנה וזיהוי.

סנדומילוף הגיב לפני 3 שבועות

מבין

ק הגיב לפני 3 שבועות

לא לגמרי הבנתי את דברי המגיב, ועל כן אתייחס ישירות לרב,
ראשית כל, הרב טען שלמכונה אין שם של לומדת אלא של מאולפת, להבנתי טען זאת רק בגלל שהיא איננה מבינה.
אבל זה נשמע תמוה ביותר שעובדה זאת קשורה לנידון פה.
הרי כל המטרה בטענה שלי היא רק להפיל את הטיעון המפורסם לשיטה האפלנוניסטית שאומרת שלא ניתן להבין את העולם ללא אידאות קודמות, “למשל כי ניתן לסווג באינסוף דרכים שונות” כמו בסגנון של טענות על מהותנות בביולגיה וכד’. (מה שגם הרב משתמש בו).
כך שאף שאני מסכים שהמכונה איננה מבינה וכמו משל החדר של מרי, אבל אין זהות בין “הבנה” לבין “חלוקה” לקטגוריות שונות.
עובדתית למיטב ידעתי, בunsupervised learning צריך לספק למערכת כמות גדולה של תמונות (קלטים), למשל של כלבים וחתולים, *ללא האמירה* איזה תמונה של מי. (ז”א בעלת סיווג של כלב או חתול – unlabeld) לומר לה שתסווג את התמונה לשתיים, והיא מוצאת את האלגוריתם עבור הסיווג המתאים ביותר. (למשל זיהוי של תבניות צורה, צבע, או קרטריון שאנחנו אפילו לא חושבים עליו). ומבחינה עובדתית מערכות טובות, מצליחות לסווג ממש כמו האדם – לכלב וחתול.
דוג’ אחרת היא נתינת תמונה שיש בה מלא תפוחים אדומים וירוקים, היא תצליח “לחלק” בינהם ולסווג לתפוח אדום וירוק. וכך כאשר יתנו לה פעם הבאה תפוח תצליח לנבות אם הוא ירוק או אדום (ושוב גם פה הקלטים לא מגיעים עם אמירה מראש איזה תפוח ירוק ואיזה אדום).

כמו כן, הטענה לגבי הקלט היא עוד יותר לא ברורה לי, כי מה זה שונה מן העיניים? אנחנו רואים הרבה פריטים בעולם ומחלקים אותם לתבניות. האם זה שיש לנו עיניים דוחה את שיטת אריסטו ומחזק את אפלטון?????

. הגיב לפני 3 שבועות

ד”א גם אם האלגוריתם הזה פועל תחת חישוב מוגדר , מדוע לא ניתן לומר שככה המח שלנו מתוכנת לפעול? ובכל אופן זה יהיהללא אידאות.

mikyab צוות הגיב לפני 3 שבועות

לא מבין מה לא ברור. ניתן לגרום למכונה לנהוג באופן כלשהו בדרך כלשהי. מה זה קשור לאפלטון? הוא דיבר על הדרך שלנו להבין דברים. אני יכול לגרום לכדורגל לעוף צפונה, האם זה סותר את אפלטון (הבדיוני) שאמר שאי אפשר ללכת צפונה בלי שמחליטים על כך? או שמא הכדורגל החליט?

הפוסק האחרון הגיב לפני 3 שבועות

זה לא אילוף, זה למידה. המכונה לומדת.
כל מה שתאמר על המכונה תוכל לומר על האדם.

ק הגיב לפני 2 שבועות

אבל כאן זה לא בידיוק שאנחנו גורמים למכונה לנהוג באופן כלשהוא, אלא שהיא מצליחה לבצע סיווג ע”פ “עצמה” בצורה שתואמת לסיווג של בנ”א.
אם ככה זה כבר כן קשור לאפלנוטינזם שטען שכדי לבצע סיווג *צריך* להיות בעל אידאות קודמות לכך. כי אחרת ניתן לסווג בכל צורה שרירותית אחרת. זה לא הוכחה נגד, אלא רק מבטל את התימוכין שלו מן הראיה הזאת. (שגם הרב משתמש בה למיטב זכרוני).

אולי אני ישאל הפוך,
האם במידה ואנחנו מכחישים את החוש האידאי, כך שלדעתך נכנס לתוך חדר שיש בו מלא כלבים וחתולים במלא סוגים וצבעים שונים, ללא שום היכרות וידע מוקדם על חיות בכלל ובפרט על כלבים וחתולים.
האם נוכל לסווג אותם לקטגוריה “X” וקטגוריה “Y”? או שלא.
במידה ואתה סבור שלא ניתן, אז העבודה שהמחשב יכול לעשות ככה, מראה שככה”נ לא צריך לכך שום אידאות אלא זה קשור לפעילות של חישוב מוחי או משהו כזה. (אריסטו כדבריך)

mikyab צוות הגיב לפני 2 שבועות

כפי שאמרתי, המחשב לא מבין את ההבדל אלא רק פועל כאילו הוא מבין. אפלטון להבנתי טען משהו על הבנה. אמנם נכון שאם רואים את ההבנה כאפיפנומנה, כלומר כתוצר שמלווה את החישוב המוחי ולא מה שמחולל אותו, אז אולי הטיעון שלך יש בו ממש. ניתן לומר שהאדם מחשב במוחו כמו שעושה התוכנה שתיארת, אלא שאצל האדם תוצאת החישוב שהתקבלה במוח מלווה בהבנה בשכל. כאן ההבנה היא תוצר לוואי של החישוב שנעשה אוטומטית.
אבל מעבר לזה, צריך לזכור שגם את המחשב הזה תכנת אדם, והאדם הוא בעל ניסיון בהבחנות כאלה.
בלי קשר, כתבתי כמה פעמים שלדעתי טיעון כזה הוא חלש למדיי.

ק הגיב לפני 2 שבועות

תודה רבה,
לגבי הפסקה הראשונה,
זוהי הנק’ שממש התכוונתי אליה, רק לא ידעתי לנסח את זה במילים הללו(ההבנה כאפיפנומנה). זוהי גם הסיבה מדוע אני לא הבנתי את החילוק בשני שורות הראשונות ובתשובות קודם, לגבי ההבדל בין הבנה למכונה.
כך, שבקיצור לא ממש הבנתי מה הכוונה באותה תפיסה שמחלקת בין הבנה לבין סיווג (או “אילוף”) בעלמא? כמו כן, איזה סיבה יש לנו לקבל גישה אחרת מאשר לראות את ההבנה כצורה מסוימת של “אפיפנומנה” (על תווך דואליסטי כמובן), זה לא התפיסה הסבירה והפשוטה? גם אם נאמר שקיימת אינטרקציה במקרים מסויימים כמו בשיקול דעת, אבל כלפי היכולת לסיווג לכל הפחות עדיין ניתן לדחות את הגישה האידאית, וזה מקטין משמעותי את כמות האידאות בשמיים… האם הרב כתב על הנושא במקום אחר? כי זה ממש לא ברור.
ניתן לתת לכך משל, הרי גם הרב יסכים שיש לנו בחירה חופשית (אינטרקציה דואליסטית) ועדיין הראייה היא אפיפנומנה של תהליכים פיזקליים במח. שרק משתקפים בתודעה כצבעים.
כך שאם זה נכון, אין מניעה להניח שהסיווג לא יכול להתבצע כתוצר לוואי של החישוב שנעשה אוטומטית. (וממילא לוותר על עולם האידאות).

לגבי הטענה שאת המחשב תכנת אדם, אני לא מכיר מספיק את האלגורתמים הללו, רק למיטב ידעתי דווקא המתכנת דווקא לא מנסה לגרום לסיווג ע”פ קרטיריון כזה או אחר. כפי שגם אין label לאותם קלטים.

ולגבי הטענה שהטיעון הזה הוא חלש, דווקא למידנו רבנו שאם אין ראיה אז משתמשים בסיסמאות, ובאד-הומינם בזמן שנראה שהבנת אותו היטב. “אז אולי הטיעון שלך יש בו ממש” 🙂

mikyab צוות הגיב לפני 2 שבועות

הראיה היא אפיפנומנה של תהליכים פיזיולוגיים. אבל הבנה אינה כזאת, אחרת אין משמעות לשיקול הדעת שלנו. כך גם לגבי הרצון. אם הוא היה אפיפנומנה של המוח אז לא הייתה לנו בחירה.

כתבתי שהטיעון הזה חלש, בגלל שיש לנו יכולת לסנתז מושגים. הקו שעובר בין יש מיש ליש מאין אינו חד. זה מקביל לחולשה של הראיה האנתרופולוגית (הראיה לקיומו של משהו מעצם זה שיש לנו את המושג שלו. גם כאן, אדם יכול לסנתז מושגים).

ק הגיב לפני 2 שבועות

אני לא בטוח שזה לגמרי מדויק, גם אם הראיה היא אפיפנומנה עדיין יש לך בחירה חופשית לאן ללכת.
וכך גם אם הסיווג בין אובייקטים הוא אפיפנומנה של המח, עדיין יכול להיות לנו יכולת להכריע ברמה יותר גבוהה איזה טיעון הוא נכון, (תוך כדי שימוש בהגדרות הנוכחיות או בעזרת יצריה של הגדרה חדשה).
ב. האם הבנת מושג שונה בצורה מהותית מאשר הסיווג מהצורה של המחשב (בהנחה שהוא יהיה מתקדם כדבעי)? הרי גם ההבנה לא תופסת את הדבר כשלעצמו אלא רק את מופעיו. אבל אם כן זה לא שונה בהרבה מכך שהמחשב מצליח לסווג דברים מתוך קלטים רבים. וגם אצלנו המושגים בד”כ מובנים מתוך התבוננות חוזרת ונשנית בעולם הגשמי. ולא מתוך התבוננות פנימית (ע”ע טעויותיו של אריסטו).

לגבי הסוף, אני מבין שאתה סבור שהטיעון שמצדד בגישה האפלטונית חלש, אבל זה שניתן לסנתז מושגים עדיין אומר לשיטתך שקיים מושג בסיסי יותר..

השאר תגובה