מדוע הרב הוא פרושי?

שו”תקטגוריה: אמונהמדוע הרב הוא פרושי?
רפאל שאל לפני 6 שנים

שלום רב,
רציתי לשאול את הרב מדוע הוא פרושי?
הרי כבר הוכיחו באותות ובמופתים שהפרושים השתלטו על העם בתקופת בית שני,
והאמונה האמיתית היא בית צדוק.
אם הרב ירצה קישורים להרצאות אז הרב יכתוב.
 
בכבוד רב רפאל.

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 6 שנים

חן חן על תואר הכבוד פרושי.
איני עוסק בפוליטיקות והשתלטויות. אם יש טיעון מסוים או שאלה מסוימת תוכל להעלותם לכאן.

רפאל הגיב לפני 6 שנים

הטענה היא סה”כ 1.
שפעם כל העם הלך אחרי בית צדוק.
אךהפרושין השתלטו על העם בבית שני כי הם עזרו להם וכו’ מה גם שלוח השנה הפרושי הוא סה”כ חיכוי לא טוב של הבבלי.

הרב יכול לראות את הרצאותיה של פרופ’ רחל אליאור.

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

לצערי אין לי זמן להקשיב להרצאות אלה, על כן אוכל להתייחס רק בצורה כללית. ככלל, ה”הוכחות באותות ובמופתים” בתחומים הללו לא באמת קיימות. אני מאד סקפטי לגבי טענות היסטוריות כאלה (אם כי כאמור לא שמעתי את הטענות שאתה מדבר עליהן כאן). בד”כ מדובר בהשערות ובפרשנויות ולא בהוכחות, ולכל חוקר יש דעה משלו והאחד סותר את חברו.
אבל גם אם זה היה נכון שהפרושים השתלטו על העם (מה פירוש “השתלטו”? הרגו את כל האחרים? הרביצו להם?), הרי שזו הדעה שהתקבלה ולכן מבחינתי זה מה שמחייב. כמו שבהר סיני קבלת הציבור היא המחייבת אותנו. התורה עברה ועוברת הרבה מאד שינויים לאורך הדורות, ולדעתי אין עניין לשחזר ולחזור לתורה המקורית. מה שהתקבל כעת הוא מה שמחייב מבחינתנו. ה”השתלטות” הזאת יכולה להיות תהליך לגיטימי של התקבלות דעה או גישה כלשהי. כך גם בית הלל השתלטו על בית שמאי וכו’ וכו’.
יתר על כן, וכי ידוע לך “באותות ובמופתים” שבית צדוק עצמם לא השתלטו על העם ש”הלך אחריהם” דור אחד קודם? אז בה במידה תוכל לשאול למה לשמוע להם. עד היכן תלך בבירורים ההיסטוריים הללו? המסורת שעברה אלינו הגיעה כפי שהגיעה, ומבחינתי זה מה שקובע. וכאמור, הדברים נכונים שבעתיים כשמי שמערער על כך עושה זאת על סמך שיקולים והשערות היסטוריים, שבד”כ הם לא ממש מבוססים.

B הגיב לפני 6 שנים

רפאל השמיעו לך דעה אחת בלבד, זו אחת המחלוקות הכי ידועות במדעי היהדות.
לדעת הפרופסור אייל רגב דווקא הפרושים קדמו.

רפאל הגיב לפני 6 שנים

תודה רבה למענה של הרב.
אבל,
אם נצא מנקודת הנחה שמסורת בית צדוק היא מסיני
אז,
אני מניח שאם הוכיחו שדרך מסויימת היא הנכונה.
אז מדוע לא לחזור אליה?
אם כל העם הולך אחרי לקברי צדיקים אז יש קבלת העם לדבר הנ”ל?

ותודה רבה לB.
האם אתה מכיר פרופ’ נוספים שתומכים במה שאתה אומר? או שזה דעת יחיד של פרופ’ אייל רגב?

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

אם הייתי מגיע למסקנה ברורה שמסורת בית צדוק היא מסיני היה על מה לדבר (אלא אם השינוי מתבקש ולא היווה מניפולציה מגמתית).
הליכה לקברי צדיקים אינה חובה הלכתית (ב”ה). וגם בקשר לחובות הלכתיות, יש להבחין בין שתי הצעות מהמסורת שלי אין עמדה לגביהן לבין מצב שלי יש עמדה משלי.

באשר לויכוח בין הפרופ’, עצה מניסיון. לא כדאי לאסוף פרופסורים לכל כיוון. זה ממש לא פרודוקטיבי. אם אתה רוצה וזה נראה לך חשוב ומעניין עליך להיכנס בעצמך לסוגיא ולגבש עמדה משלך. לא מדובר בתורה מסיני והכל נגיש להדיוטות. רק תקרא תבחן את הטיעונים ותחליט מה נראה לך. תאמין לי, זו לא פיסיקה ב-64 ממדים.

ק הגיב לפני 6 שנים

שלום הרב.
לא כל כך ברור לי מה שאמרת שאם היית בטוח במאה אחוז שהמסורת של צדוק יותר נאמנת, שהיית שוקל לקבל אותה.
הרי כתבת כמה פעמים שהסנהדרין הם בעלי הסמכות, ואם הם החליטו לפסוק כפרושים אז זה מה שמחייב, גם אם זה מטעות או משררה וכו’. וכמו שהם החליטו לגבי לט מלאכות כך גם בעניין הזה.
הרב אמר גם שהתורה שמגיעה אלינו היא המחייבת.
אם מישהו בכל זאת סובר שהצדוקים צודקים במאה אחוז אז לההפך לצדוקי?
ואם כן, למה צריך וודאות, הרי הרב לימד שאין וודאות בוודאות.

רפאל הגיב לפני 6 שנים

לק.
אני מניח שהרב קרא מעט את הרצאותיה המרתקות של הפרופ’ גב’ רחל.
והבין מלבד מהיא היהדות האמיתית…

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

אם המסורת של צדוק היתה צודקת לא היתה סמכות לסנהדרין. הרי זוהי אחת מנקודות המחלוקת איתם.
מסקנה ברורה אינה וודאות. ברורה עד כמה שמסקנה שלי יכולה להיות כזאת. הוודאות היא מחוץ לתחום.

פעם שמעתי את אחת ההרצאות, ולא ממש התלהבתי. אבל בכוונה איני מביע עמדה כי באמת אני לא מספיק מכיר. אמרתי דברים כלליים שנכונים לכל התחום הזה. בהקשר זה הרשה לי להטיל ספק בכל הכבוד לרחל אלאור, בכך שהיא תהיה המקור שממנו נוכל להבין מהי היהדות האמתית.

B הגיב לפני 6 שנים

דווקא החוקרים מראים שגם לצדוקים הייתה תושב”ע משלהם, זה עובדה שאין עליה ערעורים כלל! (יותר דומה לפשט הכתוב אך יש נקודות שגם אצליהם הם סוטים מהפשט!). אחת הסיבות שלדעת החוקרים התנועה אבדה היא בגלל שבניגוד לפרושים הם לא העלו אותה על הכתב.

לגבי מי קדם למי, רק רציתי להראות שאין בזה דעה ברורה. אפשר לראות את המבוא למשנה של פרופסור אלבק שגם דן לטובת הפרושים בזה. וכן הספר המקיף ‘תורה שבעל פה סמכותה ודרכיה’ שבהוצאת מוסר הרב קוק.

המחלוקת בין החוקרים היא לא על קדמות התושבע, כולם מניחים שהיו מסורות ותקונות קדומות בימי בית ראשון. החוקרים חלוקים רק לגבי מה הייתה המסורת השולטת אצל כהני בית ראשון (ההנחה של חלק מהחוקרים היא שהיו כמה). צריך לזכור שלדעת המחקר (לפחות הרוב המוחלט) אין תורה מן השמים, אז ברור שהמסורות התפתחו בהמשך ושיהיו כמה כאלה.

מכיוון שחלק מרכזי מהתקנות והתושבע שלנו התפתחו לאחר מכן, התושבע שלפני חזל היא מאוד מצומצמת ולא נשארו כלל כתבים של הצדוקים אין דרך להכריע בזה והכל ספקולטיבי לחלוטין. יש שחושבים כך ויש שחושבים כך. לכל צד הראיות לא וודאיות כלל.

מה שידוע זה שבימי בית שני לפעמים הסנהדרין היו פרושים ולפעמים צדוקים. כל אחד מהם החזיק תודבע שונה. יש ראיות לא רעות לזה שהתושבע הפרושית קדומה (גם לדעת אלה שהיא יותר מאוחרת מזו של הצדוקים). הסנהדרין האחרונה (והמכריעה) היתה פרושית ומפה שגם אם היא מאוחרת היא החוק המחייב אותו קיבל העם.

מושה הגיב לפני 6 שנים

B היקר
אשמח לקבל מקור המאמת שהיו לפעמים 2 סנהדרין בתקופת בית שני, אני לא קולט את זה כי איך ייתכן שהבורא ייתן לסנהדרין לא סמכותית להורות הלכה על עם קדוש זה יכול להביא אסון גדול! עליך להסביר איך הגיעו הסנהדרין לשם ואיך ירדה
משם ! ומי היא היתה! והאם יש לך שמותיהן של הסנהדרין הצדוקית!
ב. סיבת העלמות הסנהדרין הצדוקית כי לא העלו תושבעת”ן על הכתב- מה הסיבה שלא העלו על הכתב?
ג. יכול להית שעל תושבע”תן של הצדוקים התנבא ישעיהו ללא הרף שמעו דבר-ה’, קציני סדום; האזינו תורת אלוקינו, עם עמורה. יא למה-לי רוב-זבחיכם יאמר ה’, שבעתי עולות אילים וחלב מריאים; ודם פרים וכבשים ועתודים, לא חפצתי. יב כי תבואו, ליראות פניי–מי-ביקש זאת מידכם, רמוס חצריי. יג לא תוסיפו, הביא מנחת-שוא–קטורת תועבה היא, לי; חודש ושבת קרוא מקרא, לא-אוכל אוון ועצרה. יד חודשיכם ומועדיכם שנאה נפשי, היו עליי לטורח; נלאיתי, נשוא. טו ובפרישכם כפיכם, אעלים עיניי מכם–גם כי-תרבו תפילה, אינני שומע: ידיכם, דמים מלאו

M הגיב לפני 6 שנים

1. לא נטען שהיו 2 בו זמנית, נטען שלפעמים אלו שלטו ולפעמים אלו. וזה פשוט ממקורותינו, ראה במגילת תענית – “עשרין ותמניא (כ”ח) לטבת יתיבת כנשתא על דינא (ישבה הסנהדרין על הדין). מפני שהיו הצדוקין יושבין בסנהדרין ינאי המלך ושלומציון המלכה יושבת אצלו ולא אחד מישראל יושב עמהם חוץ משמעון בן שטח והיו שואלין תשובות והלכות ולא היו יודעין להביא ראיה מן התורה. אמר להם שמעון בן שטח: כל מי שהוא יודע להביא ראיה מן התורה כשר לישב בסנהדרין. פעם אחת נפל דבר של מעשה ביניהם ולא היו יודעים להביא ראיה מן התורה אלא אחד שהיה מפטפט כנגדו ואומר: תן לי זמן ולמחר אשוב. נתן לו זמן הלך וישב לו בינו לבין עצמו ואינו יכול להביא ראיה מן התורה. למחר נתבייש לבא ולישב בסנהדרין והעמיד שמעון בן שטח אחד מן התלמידים והושיבו במקומו; אמר להם אין פוחתין בסנהדרין משבעים ואחד וכך עשה להם בכל יום ויום עד שנסתלקו כלם וישבה סנהדרין של ישראל. יום שנסתלקה סנהדרין של צדוקים וישבה סנהדרין של ישראל עשאוהו יום טוב”. ומכאן, שברור שבמקביל אליהם היו חכמים שהתנגדו אליהם (מ 2 הצדדים) עד שגברה ידם על העליונה. ראה על כל באריכות אצל יוספוף, בדורות ראשונים (אם כי יש היסטוריונים מאוחרים שחולקים על קבועותיו אבל מהתרשמותי הכל ספקולציות), אצל רנ”ק (שדורות ראשונים מתפלס איתו רבות) או אצל רגב.
לגבי השאלה התיאולוגית – לא הבנתי מדוע זה שונה מהמלך מנשה או ירבעם ששלט על העם או מנביאי שקר? וזה מבלי לגעת בעובדה שסמכות איננה נובעת דווקא מאמת וודאית, אבל לא נכנס לזה….

2. אני ב”ה לא הסטוריון. זו דעתו הספציפית של הפרוספור איל רגב בספרו (יש לו 2 חיבורים על זה, הוא חוזר בו בדברים רבים בינהם, מה שרק מראה על רמת חוסר הוודאות), פעם זכרתי למה. אפשר לשאול אותו. זו הסיבה שצויין שזו ‘רק אחת הדעות’ ושהכל ספקולציות. אפשר להניח שההיסק נובע מזה שהניחו שבאמת היה איסור כזה פעם, דבר שהביאו גם חזל. בכל מקרה אני חושב שזו גם שאלה לא מענינת. אחרים חושבים שזה בגלל שהצדוקים היו אליטה מנותקת הלניסטית. אחרים חושבים שזה בגלל שרוב ההלכה שלהם לא היתה פרקטית ללא מקדש וכו’ (רוב. לא הכל כמובן). אבל באמת, לא ברור למה זה מענין (מעבר אולי לשאלה המחקרית).

3. אולי, אבל מפשט הכתוב מדובר על עם ישראל שהפך את הקורבנות עיקר ושמירת המצוות והיושר טפל.

מושה הגיב לפני 6 שנים

ברוך הבא M לדיון הזה: B היכן אתה כשצריכים אותך? (טובים 2 מן 1).

1. חבל חבל חבל שלא נראה לי כלום ממה שכתבת, לא ששיקרת חו”ח או שזה לא רשום איפה שהוא, פשוט זה כזה שטותי, שבמקומך ובלי לזלזל באף דיעה זה ממש דברים חסרי שחר לשומע. ולמזלך אני אסביר:
קודם כל לא כתוב איך עלו הצדוקין לסנהדרין בכלל שזה התבקשת להסביר (עלייה וירידה ביקשתי) וברור לך שהפרושים היו לפניהם נכון? ואם עשו יום חג ביום שירדו – אזי היו צריכים לעשות יום אבל ביום שעלו הצדוקין לסנהדרין!
ב. כל אחד צדוקי שירד, יכל להיעזר באחד אחר מהסנהדרין או אפילו במישהו מהסנהדרין הפרושית לשעבר, מצד שני לא יכול להיות שלא יידע משהו בתורה כאסמכתא משום שכל התושבע גם של הצדוקין אמורה להיות בנויה על התורה כי היא מפרשת את התורה שבכתב – נכון?
ב2. מצד שני לא נרשמו השאלות על מה לא יכלו לתת פסוק מהתורה, וזה מחליש כי מסכת תענית לא קשה יחסית!
ג. לגבי התיאולגיה – לא הבנתי יותר מדי (ולא הבנתי למה אתה גם אומר שלא הבנתה מדוע זה שונה מהמלך……?), אבל ממה שהבנתי אני טוען, אתה רומז שהיה שם משהו לא כשר מבחינה סמכותית בהחזרת הסנהדרין שלנו למקומה? מקווה שתסביר כי מאוד מעניין.
ד. יש התעלמות שלמה מדוע אנחנו חושבים שהסנהדרין קובעים ולא הכהנים, דברים יז’ – ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט אשר … ושמרת לעשות ככל אשר יורוך”. אם הסנהדרין היו צדוקיים בטוח גם הכה”ג! וכל פמלייתו!
ה. זה הכי מעניין אחי- זה בדיוק כמו שאני מתעניין בחדשות על הכנסת בימינו ! כל מה שקורה שם מאוד חשוב לעם ולא רק לאנשי הכנסת ופמלייתם. וכש”מפילים סנהדרין” זה יכול לגרום למהפך גדול, כי עובדה לא נגרם שום מהפך וזה מחשיד, כי מלכתחילה כשעלו סנהדרין צדוקיין לא שמעתי ממך על מהפך בעם! וזה גם חשוד, חבל שאתה קונה את כל 3 השורות האחרונות שהבאת בתשובתך 2- מאוד חבל!

3. בעכבות מי אחי? בעכבות המנהיגים שהיו מעליהן, וזה כולל את כולם- וזה יוצר עוד בעיה לצערינו, כי איך לא טיפלו בהם לפני שנופלים על העם? כי בד”כ בנורמליות מאשימים קודם את האחראי ואח”כ נופלים על העם! ולדעתי הוא פונה גם לעם ולם לאליטה!

M הגיב לפני 6 שנים

ידידי היקר,
ראשית M==B, אני פשוט עונה ממחשבים שונים ומפה הבלבול במשתמשים.
1. בשאלה “א” ביקשת מקור לאמירה שלי שהיו סנהדראות מסוגים שונים ועל זה עניתי. יש לזה מקורות בחז”ל והבאתי דוגמא ממסכת תענית.
2. לגבי התיאוריה ההיסטורית שאיך הצדוקים עלו. לא הייתי שם אז אין לי מושג, ציינתי שזו דעת החוקרים והבאתי כמה ספקולציות בנושא. איני יודע יותר מזה.
3. לגבי 1-ב לא הבנתי מה אתה שואל. אם אתה מתכוון לדרכי הפסיקה של הפרושים, היא נעשה בצורה יחודית להם ולא על פי י”ג מידות. אבל כל זה לא מענין – אמירתי היתה שהיו סנהדרין כאלה, הא ותו לא.
4. לגבי תיאולוגיה, לא רמזתי כלל למה שאמרת. רמזתי, שגם אם הסנהדרין היו אנשים לא כשרים, אולי לכאורה על פי הדין, צריך היה לשמוע להם (לגבי נכונות הקביעה הזו – לא רציתי להיכנס). כל זה כמובן לא רלוונטי לימינו כי עלתה סנהדין פרושית ותיקנה את התורה שבעל פה כמו שאנו מכירים אותה.
5. ראשית, אל הכוהנים או אל **השופט**. לא חייבים כהנים. שנית, נניח וכהן גדול היה צדוקי (כנראה שהיו תקופות כאלה), אז מה?
6. העובדה שהיו כתות פורשות בעם (צדוקים, ביתוסיים, איסיים) מופיעה כבר בגמרא. איזה עובדה שקרית קניתי? היו עוד אבל בשורה התחתונה שלנו מחייבית. למה זה מענין בכלל מה היה במקביל?
7. – לגבי ‘ג’. לא הבנתי מה אתה טוען. טענתי שהפירוש שלך אפשרי אך מפשט הכתובים עולה אחרת. מה הבעיה בזה?

M הגיב לפני 6 שנים

תיקון ל3:
” לגבי 1-ב לא הבנתי מה אתה שואל. אם אתה מתכוון לדרכי הפסיקה של הפרושים “. צריך להיות “של הצדוקים”.

מושה הגיב לפני 6 שנים

גם וגם תלוי את מי הוא שואל פרושי או צדוקיי וכאחד מהצדוקיין שבסנהדרין הוא חייב לדעת כל פסוק מה הוא מלמד נכון?!

מושה הגיב לפני 6 שנים

M היקר,
טיעוניך חלושים סלח לי- אם אענה על משהו יותר חלש מהקודם לא עשיתי כלום! לכן לא אענה!
אבל מעריך את זמינותך!

ל - M הגיב לפני 5 שנים

M, קצת שיעורי בית. אייל רגב לא טוען שהפרושים קדמו אלא בדיוק ההפך.
“התפישה ההלכתית המחמירה של הצדוקים מעוגנת בתורה. אדרבה, יריביהם הפרושים הם שיצרו מסורת דרשנית מפולפלת כדי להגיע למסקנות המקלות שאליהן הגיעו, בניגוד לפשט הפסוקים. הדוגמה המפורסמת ביותר עוסקת בעונשו של אדם שפגע באיבר של זולתו. התורה, ובעקבותיה הצדוקים, אומרת על כך: “עין תחת עין”, כלומר, עינו של הפוגע תיעקר כעונש על העין שבה פגע. הפרושים הסבירו שמדובר בתשלום כופר. רגב, כמו חוקרים אחרים לפניו, מסיק מכך שהצדוקים היו דווקא אלה שביטאו נאמנה את ההלכה הקדומה, המעוגנת בתורה, בעוד שהפרושים היו הרפורמיסטים של זמנם, שביקשו להקל ולקרב את ההלכה לעולמו של האדם הסביר”.

https://www.haaretz.co.il/misc/1.1099609

לרב מיכי הגיב לפני 5 שנים

הרב, מניין לך מה שכתבת שאם המסורת הצדוקית היא הנכונה אז אין סמכות לסנהדרין? לא שמענו שמישהו חולק על סמכותה (זה הרי פסוקים מפורשים), ומכאן שאם הסנהדרין האחרונה פרושית אז גם אם המסורת המקורית היא צדוקית, עדיין צריך ללכת לפי הפרושים.

מיכי צוות הגיב לפני 5 שנים

הצדוקים לא קיבלו את תושבע”פ. לכן להבנתי לשיטתם הסנהדרין יש לה סמכות לפרש את התורה ולהכריע אבל לא לחדש הלכות ולמסור הלכות שבע”פ.

לרב מיכי הגיב לפני 5 שנים

מה כוונתך ב’לחדש הלכות’? אם אלה הלכות שהם מחדשים מסברתם כהסבר ופירוט למצווה, למה שלא תהיה סמכות? (כמו למשל התנגשות בין מצוות, פיקוח נפש בשבת וכו’)?

מיכי צוות הגיב לפני 5 שנים

הם חידשו הלכה שמותר להדליק אש מבעוד יום, והקראים שמקבלים את התורה כולל “לא תסור” לא מקבלים זאת. מה המשמעות שלא מקבלים את תושבע”פ לשיטתך? אם מקבלים כל חידוש של הסנהדרין זוהי תושבע”פ. עצם סמכות הסנהדרין לחדש הלכות היא חידוש של תושבע”פ, ולכן סביר שגם את זה הם לא היו מקבלים. ועובדה שהם לא קיבלו את חידושי הפרושים. אני ממש לא מבין על מה הוויכוח כאן.

קובי הגיב לפני 5 שנים

את הסנהדרין הם מקבלים כי עובדה שהצדוקים היו בה. ב. לצדוקים היו חידושי הלכות שאינם ע”פ פשט הפסוקים. חנוך אלבק מאריך בכך.

אם כבר הם לא קיבלו את הלממ למינהם. (שמא הרב הוא צדוקי מסווה 😮 )

למה רמד"א פרושי? הגיב לפני 5 שנים

למה רמד”א פרושי? וכי מה אתם רוצים – שיהיה חסיד? זה לא מתאים לאופיו. הרבה יותר מתאימה לו דרכם של הפרושים תלצידי הגר”א, שמשאת נפשם ‘לחדש דין מהגמרא’ 🙂

בברכה, שמשון צבי בדיחי

לרב מיכי הגיב לפני 5 שנים

תודה על המענה הרב, אך השאלה היא עליך, הרי ההלכה שמותר להדליק אש מבעוד יום היא פרשנות לגיטימית, ואם היא לא פרשנות, איני יודע מהי פרשנות, ואיזו הכרעה של הסנהדרין כן היו מקבלים הצדוקים \ קראים. ברור שכל פרשנות יוצרת הלכה חדשה (עד כה הבנו בטעות שאסור להדליק מבעוד יום) או מכריעה בין פרשנויות קודמות (היו שנהגו להדליק והיו שנהגו שלא להדליק).
לשיטתי, המשמעות של ‘לא לקבל את התושב”ע’ היא לדחות את המסורת שמעבירה אלינו פרשנויות שאינן לפי הפשט, או מסורת שמעבירה אלינו מערכת דרש שמאפשרת לעקור הלכות שנהגו מאז ומעולם, או לדחות את סמכותם של חכמים לפרש את התורה בצורה בה ברור לנו שמשה רבינו הבין אחרת (“וקשרתם לאות על ידך” בזמן משה היה משל, וכעת יש לנו סמכות לשנות זאת וליצור תפילין).
אבל כשיש טענה על פרשנות עכשווית, עם טיעונים בעד הפרשנות הזו, ברור שזה בסמכות הסנהדרין.

מיכי צוות הגיב לפני 5 שנים

אני לא מוצא טעם לדון בעמדת הצדוקים, בפרט שאין לי מידע ברור בעניין וזה גם לא נראה לי חשוב במיוחד.

מושה הגיב לפני 5 שנים

רפאל- הינך ירושלמי?
הצדוקים נכחדו- למרות שהנבואות בתורה מורות שחייבים להישאר חלק ששומר את דבר ה’. זה לכשעצמו אומר דרשני כי עברו 2000 שנה ובגלל מגילות הגנוזות נוצרו “צדוקים חדשים מקרוב באו”, ושכחו שאבותם הצדוקים זנחו את כל ספרייתם במדבר יהודה. לדעתי זה עניין מאוד חשוב ושכל התהליך צריך להתחיל מהנקודה שהזכרתי: למה הם נעלמו?

לרב מיכי הגיב לפני 5 שנים

למה לא חשוב? אם הם קדמו אז אנחנו חיים בשקר, וזה יכול להסביר אין סוף דברים מוזרים ביהדות שלנו (וכידוע אתה אוהב לשחוט פרות קדושות): ה”דרש” המוזר של חז”ל, “הלכות למשה מסיני” שלא שמענו עליהם, ועוד הרבה תמיהות.

מושה הגיב לפני 5 שנים

לבעל הכינוי “לרב מיכי” אני לא יודע אם ענית לי מאחר וגם אני וגם כבוד הרב דברנו על החשיבות, ושאלתי בעינה עומדת וטרם נענתה: למה הצדוקים הקדמונים נעלמו וזנחו את כל ספרייתם?
לגבי דבריך, אני חושב שהיהדות באותה התקופה חוותה מהמורות רבות ועקב כך לא אמין לבדוק מי קדם למי באותה התקופה, אורחת הצדיקים (חסידי ה’), צריכה בכל זמן ובכל עת לכוון לרצון הבורא, כדי שלא נזדקק להשתמש בצידוק השולי והדל והלא מקובל: “אבותינו חטאו ואינם ואנחנו עוונותיהם סבלנו” , “מה נדבר ומה נצטדק כי בחטאינו ובעוונות אבותינו ירושלים ועמך לחרפה לכל סביבותינו”.
מה כוונתך פרות קדושות?
אם אפשר לשאול, היית בעברך בחור ישיבה? מניין אתה בקי כ”כ בהלכות פרושיות?
האם בחרת להיות צדוקי וכעת הינך הולך לפי לוח שימשי לפי קומראן 364 יום בשנה? ומניח תפילין עגולות ובאיזה צבע שאתה רוצה?

השאר תגובה

Back to top button